טענת פרעתי בהוצאה לפועל
המדריך המתומצת ומורה הנבוכים לטענת פרעתי במסגרת הוצאה לפעול בישראל:
במסגרת מאמרינו זה נסקור בקצירת האומר את עיקרי המונח והמושג "טענת פרעתי" הנטענת על ידי חייבים בתיקי הוצאה לפועל, וזאת על מנת לאפשר לאדם הסביר שאינו משפטן להתמצות במבוך של טענת פרעתי.
טענת פרעתי מהי:
טענת פרעתי הינה מושג משפטי, בו יכול החייב בהוצאה לפועל לטעון כי פרע ושילם זה מכבר את החוב נשוא פתיחת תיק ההוצאה לפועל כולו או מקצתו, ומשכך, ההליכים התלויים ועומדים כנגדו במסגרת תיק ההוצאה לפועל דינם להתבטל.
הבסיס המשפטי לטענת פרעתי במסגרת הליכי הוצאה לפועל מקורו בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל , התשכ"ז – 1965.
הוראת הסעיף קובעת, כי חייב המבקש לטעון כי שילם זה מכבר את החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל הפתוח כנגדו, וכי הלכה למעשה הינו מופטר מתשלום החוב ו/או חלק ממנו, עליו מוטל נטל ההוכחה, להוכיח כי אכן שילם ופרע את החוב ו/או חלק ממנו.
על החייב המבקש לעשות שימוש בטענת פרעתי להגיש את הבקשה בכתב, ולצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות התומכות בבקשה.
במידה וטענתו של החייב נסמכת על טיעונים משפטיים גרידא, מופטר המבקש מלצרף תצהיר. ברם, הניסיון מלמד, כי בדרך כלל לא מוגשות בקשות בטענת פרעתי שאין בהן טיעונים עובדתיים.
לאחר הגשת הבקשה בכתב, חובה על המבקש ו/או בא כוחו להמציא עותק מבקשתו לכלל הזוכים ו/או באי כוחם, כאשר אלו האחרונים רשאים ליתן תשובה לבקשה תוך 20 יום, מהיום בו קיבלו את הבקשה ו/או בתוך זמן אחר שייקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל.
גם הזוכים המשיבים לבקשת החייב בטענת פרעתי, חייבים לתמוך את תגובתם בתצהיר לצורך תמיכה בעובדות תגובתם.
לחייב הטוען טענת פרעתי, שמורה הזכות להשיב לתגובת הזוכים, וזאת תוך 10 ימים ו/או לחילופין פרק זמן אחר כפי שייקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל.
רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט ולהכריע בבקשה על סמך התגובות הבקשות והתצהירים, ו/או לזמן דיון במעמד הצדדים בו יחקרו הצדדים על תצהיריהם.
היתרונות המשפטיים בטענת פרעתי:
בתכוף להגשת הבקשה, מוסמך רשם ההוצאה לפועל ליתן צו המורה על עיכוב הביצוע של הליכי ההוצאה לפועל, כולם ו/או חלקם, וזאת גם כהחלטת ביניים ובטרם תינתן הכרעה סופית באם לקבל ו/או לדחות את הבקשה.
לעיתים, יתנה רשם ההוצאה לפועל את עיכוב ההליכים בהפקדת ערובה מצד החייב המבקש ואולם, בסמכותו להורות על עיכוב הליכים גם ללא הפקדת ערובה.
בחוק ההוצאה לפועל לא נקצב זמן מתי ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי, אולם, על פי הנקבע בפסיקה, הזכות להגיש בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, אינה מוגבלת בזמן, היות והרציונל במסגרת הטיעון, מלמד לכאורה כי יכול והחוב שולם על הציר הכרונולוגי בכל זמן נתון, אף באיחור רב מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל והפעלת ההליכים כנגד החייב המבקש.
נטל ההוכחה בטענת פרעתי:
כפי שצויין לעיל, הנטל להוכיח כי החוב שולם מוטל על כפתי הטוען טענת פרעתי, וזאת על פי הכלל התלמודי שהמוציא מחברו עליו הראיה.
יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי, נטל ההוכחה האמור אינו חלוט, היות ואכן ייתכנו מקרים בהם יועבר נטל ההוכחה אל כתפיו של הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, ועליו יהא להוכיח כי עד כה לא שולם ו/או סולק החוב בתיק ההוצאה לפועל, במיוחד במקרים בהם ההוכחה לתשלום החוב מצויה בהחזקתו או בידיעתו הבלעדית באמתחתו של הזוכה ו/או כשהזוכה הינו תאגיד פיננסי המחזיק בבלעדיות את האסמכתאות של התשלומים ו/או מקור החוב.
מקרים נוספים בהם יועבר נטל הוכחה כי החוב לא שולם אל כתפי הזוכה, הינם מקרים בהם בעקבות התנהלותו של הזוכה, חל שיהוי ניכר בפתיחת תיק ההוצאה לפועל ו/או בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל וזאת ללא קיומו של הסבר ו/או סיבה מוצדקת.
הרציונל העומד מאחורי החריגים בהעברת נטל ההוכחה לכתפיו של הזוכה, נשען על עקרון תום הלב, שבמסגרתו מצפים מן הזוכה כי יפעל בתכוף לפסק הדין ו/או בתכוף להיווצרות החוב לפעול לביצוע הגבייה בפועל, ואל לו לזוכה לישון על זכויותיו ולשקוד על שמריו, ועליו לפעול באופן סביר על מנת לממש את זכויותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
טיפים לחייבים בהוצאה לפועל:
רבים נוטים לטעות בכך כי, היות וניתן לטעון טענת פרעתי בכל שלב במהלך חייו של תיק ההוצאה לפועל, בגין תשלום שהתבצע לכאורה על ידי החייב אף בתקופה שקדמה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, אולם, שומה עלינו להדגיש, כי על מנת לעשות שימוש נכון בטענת פרעתי על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, יש להישען אך ורק על עובדות בדבר תשלום שהתבצע לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב.
טענת פרעתי בדרך של קיזוז - חייבים המבקשים לטעון פרעתי בדרך של קיזוז (בדרך כלל בתיקי מזונות ומשפחה), במקרים בהם הזוכה בתיק הספציפי, חייב להם כספים בגין חובות אחרים בהליכים אחרים ו/או בפסקי דין שונים, וכי הינם מבקשים לקזז את החובות בטענת פרעתי.
בעניין זה ייאמר, כי אכן ניתן לטעון טענת פרעתי על דרך של קיזוז, אולם, חובה על הטוען טענת פרעתי בדרך של קיזוז, שומא עליו לוודא כי, החוב הנגדי אותו הינו מבקש לקזז הינו חוב חלוט שאינו שנוי במחלוקת, להבדיל מחוב נטען, קרי, חוב מכוחו של פסק דין שטרם הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל.
לסיכום, טענת פרעתי הינה טענת מחץ שניתן להעלותה בכל שלב מחייו של תיק ההוצאה לפועל, כאשר בדרך כלל ינתן עיכוב הליכים זמני באופן מיידי על ידי רשם ההוצאה לפועל הדן בתיק.
כותב המאמר הינו ידוע כמי שעוסק בהוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.
ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 03-6001700 24 שעות ביממה.