המדריך המתומצת ומורה הנבוכים לסוגיית תביעה לשלום בית, במסגרת דיני המשפחה בישראל:
במסגרת מאמרינו זה נסקור בקצירת האומר את סוגיית תביעה לשלום בית הלכה למעשה, וזאת על מנת לאפשר לאדם הסביר שאינו משפטן לעמוד על משמעותה המעשית של תביעה לשלום בית בראי ההלכה ו/או החוק.
כאשר מגיעים בני הזוג למשבר ונמצאים על סף גירושין, ישנן תביעות שונות אותן הם יכולים לתבוע. אחת התביעות היא בקשה לגט אשר משמעה הוא שמבחינת בן הזוג התובע אין דרך חזרה והוא מבקש לפרק את חיי הנישואין. תביעה אחרת היא תביעה לשלום בית. תביעה לשלום בית מוגשת רק בבית דין רבני ולא בבית משפט לענייני משפחה. בתביעה זו מביע בן הזוג התובע רצון להשיב את הסדר בתא המשפחתי על כנו וזאת בעזרת הדיינים שבבית הדין הרבני.
תביעה לשלום בית כצומת דרכים
כאשר פונה אחד הצדדים לבית הדין הרבני בתביעת שלום בית, לרוב מפנים הדיינים את הזוג ליעוץ זוגי אשר מוביל לאחת משתי הדרכים: שיקום חיי הנישואין וחזרה לקיים חיי משפחה תקינים או לחילופין החלטה על גירושין. כיוון ששמירה על שלום בית ומשפחה היא דרכה של היהדות נוטה בית הדין הרבני לקבל תביעות אלה, בעיקר כאשר ישנם ילדים בתמונה.
האם תמיד פני התובע הם לשלום?
גם אם על פניו נראה כי שלום בית מטרתו היא חיובית והוא מיועד לשיפור המצב, לצערנו ישנם בני זוג אשר מנצלים את הפרוצדורה למימוש האינטרסים שלהם. תביעה לשלום בית תהיה צעד מעכב של הגירושין. הזמן שעובר יכול להתיש את בן הזוג הנתבע ועל מנת לזרז את סיום הגירושין הוא יהיה מוכן לוותר על יותר רכוש ממה שהיה מוכן לוותר תחילה. התביעה לשלום בית יכולה לגרום לבית הדין הרבני להתייחס באופן חיובי יותר לתובע אם יציג את הדברים באופן משכנע. אישה אשר מעוניינת במדור ספציפי, כלומר שדירת הזוג תישאר בידיה, פונה בתביעה לשלום בית. כל עוד קיימת התביעה לא ניתן לפרק את השיתוף באשר לדירה.
תביעה לשלום בית ניתנת להגשה רק בבית הדין הרבני ויש לכך השלכות. כך הדבר יכול לשמש ככלי להשגת הסכמי גירושין טובים יותר עבור אחד הצדדים. עם זאת, יש הפונים בתביעה זו כאשר פניהם באמת לשלום ומעוניינים לשקם את חיי הנישואין שלהם ולמנוע גירושין.
כותב המאמר מומחה בדיני משפחה, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.
ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 03-6001700 24 שעות ביממה.