חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995
1.הגדרות [תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח]
בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה:
(1) תובענה בענייני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922 2, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;
(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
לענין פסקה זו –
"בן משפחתו" –
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד) נכדו;
(ה) הורי הוריו;
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
"הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;
(3) תובענה למזונות או למדור;
(4) תובענה לאבהות או לאמהות;
(5) תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 3;
(6) תובענה לפי חוקים אלה:
(א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950 4;
(ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 5;
(ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 6, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ;
(ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 7;
(ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965 8 לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.
(ו) חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 9;
(ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 10;
(ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-198111;
(ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991
(י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו -1996.
2. כינון בית המשפט לענייני משפחה
(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לענייני משפחה, אשר ידון בענייני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה;צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל העניינים או בחלקם.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לענייני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לענייני משפחה.
(ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לענייני משפחה מי שהינו בעל ידע וניסיון מקצועי בתחום זה.
(ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לענייני משפחה לדון בעניינים הנדונים בבית משפט השלום.
(ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לענייני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום.
(ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו עניינים נוספים שבית המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
3. סמכות בית המשפט לענייני משפחה [תיקון: תשס"ב]
(א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה.
(ב) בית המשפט לענייני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בענייני משפחה או להכרה בו.
(ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לענייני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1947-1922 12, למעט עניני נישואין וגירושין.
(ג) כל עניין שלגביו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.
(ד) בעניין מענייני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי פקיד סעד, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה;וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש;לעניין סעיף זה, "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט.
4. הוראות נוספות בעניין סמכות [תיקון: תשמ"ז]
(א) בשבתו כבית משפט לענייני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-196013.
(ב) בטל.
(ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לענייני משפחה.
(ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בענייני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בענייני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד;לעניין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-196715.
5. יחידת סיוע בבית המשפט לענייני משפחה [תיקון: תשס"א]
(א) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לענייני משפחה, אשר תתן, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה.
(ב) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם.
(ג) בית המשפט לענייני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו;וכן רשאי הוא להורות ליחידת הסיוע לחקור בעניין שנדון לפניו ולהגיש חוות דעת בכתב;סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה.
(ד) מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית המשפט לענייני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) בית המשפט לענייני משפחה או רשם של בית המשפט לענייני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בענייני משפחה שהוגשה לבית המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לעניין זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה "עניני משפחה".
6. איחוד תיקים
(א) הוגשו תובענות בענייני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לענייני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעיניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
(ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו.
(ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בענייני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע.
(ד) תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת.
(ה) הוגשה תובענה לבית משפט לענייני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי עניין שנדון בתובענה בבית המשפט לענייני משפחה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה.
(ו) בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא.
(ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לענייני משפחה בעניינו של קטין, והוגשה תובענה בעניינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה.
(ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לענייני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לענייני משפחה.
(ט) הועבר העניין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לענייני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
7. הליכי ביצוע
הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בעניינו של קטין, למעט בענייני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל;כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.
8. סדרי דין וראיות
(א) בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק;אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ב) בית המשפט לענייני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין.
(ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
9. ערעור
לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לענייני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לענייני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.