הוצאה לפועל ופשיטת רגל ומה שביניהם

ההבדלים בין הליך פשיטת רגל לבין התנהלות במסגרת ההוצאה לפועל

במסגרת המאמר נסקור ביסודיות את עיקרי ההבדלים הפרוצדורליים והמהותיים שבין התנהלות במסגרת הוצאה לפועל (הוצל"פ) לבין התנהלות במסגרת הליך של פשיטת רגל (פשט"ר), החל מפתיחת ההליך ועד לסיומו.

במסגרת עיסוקו של החתום מטה כמומחה בהוצל"פ ופשט"ר, ובעיקר בהגנה על חייבים, עלה הצורך בהפשטה והבהרה של ההבדלים והמשמעויות שבין ההליכים, המושגים וההשלכות בהתנהלות בין שתי המסגרות העיקריות הקיימות בדין הישראלי בעולמם של חייבים למול נושים ודיני אכיפת החיובים ושמיטת החובות.

הכונס הרשמי – הכנ"ר

סמכויות הכונס הרשמי קבועות בדיני חדלות פירעון.

הכונס הרשמי מייצג אינטרס ציבורי ומפקח על הליכי חדלות פירעון קולקטיביים. פשיטות רגל, פירוק חברה, כינוס נכסים והסדרי נושים.

הכונס הרשמי משמש כבעל תפקיד כברירת מחדל:

פשיטות רגל – כונס נכסים, נאמן.

פירוק – מפרק זמני, מפרק.

הכונס הרשמי משמש כמשיב לכל בקשה המוגשת בתיקי פשיטת רגל ופירוק חברות.

בתיקי כינוס נכסי חברה ובתיקי הקפאת הליכים לבית המשפט שיקול דעת אם לצרף את הכונס הרשמי כמשיב.

הוצל"פ מול פשיטת רגל – מאפיינים

הוצאה לפועל מול פשיטת רגל

החייב קיימת אפשרות לגביית החוב חדל פירעון

מטרה גביית חוב מימוש נכסים ושיקום החייב

הפורום רשם הוצל"פ שופט בימ"ש מחוזי

סוג ההליך פרטי קולקטיבי

סוג הגבייה גבייה ישירה תשלומים חודשיים לקופה מרכזית

חוב צובר ריבית והפרשי הצמדה קרן החוב

תשלום לנושים תשלום ישיר, הוצאות ושכ"ט דיני קדימה

מימוש מסת הנכסים נכסים הרשומים ע"ש החייב ביטול הענקת נכסים והעדפת נושים

תמריצי גבייה שלילת רשיון נהיגה, עיקולים עיכוב יציאה מן הארץ, רישום

עיכוב יציאה מן הארץ, מאסר הערות על נכסים, סיום ההליך בהפטר

הליך פשיטת רגל – מטרות ויעדים – כוונת המחוקק

כינוס נכסי החייב ומימושם לטובת הנושים.

הפטר – שמיטת חובות ופתיחת דף חדש.

איזון – הדרך הנאותה להשגת המטרות היא באמצעות איזון בין אינטרס החייב לבין אינטרס הנושים, תוך התחשבות באינטרס הציבורי.

המקור החוקי לפשיטת הרגל – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ס – 1980

הבסיס לפקודה הנוכחית הוא משנת 1936.

בשנת 1976 בוצע תיקון בפקודה המחמיר עם החייב.

בשנת 1980 נערכה הפקודה כנוסח חדש.

בשנת 1996 תוקנה הפקודה באופן המקל עם החייב.

בדרך לחוק חדלות פירעון

תמורות ושינויים

תיקון תשל"ו לפקודה משנת 1976

נקבעו חסמי כניסה:

מיצוי הליכי הוצל"פ, טרם כניסה להליך פשיטת רגל.

על החייב לשכנע שהליכי פשיטת רגל הם הדרך הנאותה.

התיקון אומץ בפסיקת בתי המשפט כדלקמן:

אין לאפשר לחייב להיכנס להליך פשיטת רגל אם כל מטרתו היא קבלת הפטר מחובותיו.

אין טעם בהליך פשיטת רגל, אם אין סיכוי שהנושים יקבלו תשלום ממשי על חשבון החוב.

במצב שלחייב אין נכסים או נכסיו מועטים, לא תהיה תועלת לנושים, ולכן יש לדחות הבקשה לפשיטת רגל.

אם במסגרת ההליך התברר שהחייב אינו מועיל לנושיו, יש מקום לביטול הליכי פשיטת רגל.

תמונת מצב משפטי בהוצל"פ בשנים 1976-1994

קושי לאחד תיקים – תנאי סף גבוהים בהליך בקשה לאיחוד תיקים.

חייבים בכלא – פרקטיקה שבה רשמי הוצל"פ מוציאים צווי מאסר, ללא קיום דיון.

מאסרי שווא

התוצאה – חייבים לא יכלו לאחד תיקים מחד, ולא יכלו להיכנס להליכי פשיטת רגל מאידך, מאחר שהינם חסרי אמצעים ואינם יכולים להצביע על תועלת לנושים.

בג"צ פרח – משמש נק' מפנה. הגביל את מאסר החייבים.

תיקון תשנ"ו לפקודה משנת 1996

הכרה באינטרס החייב לשמיטת חובותיו ופתיחת דף חדש.

דרישת מיצוי הליכי הוצל"פ – בוטלה

דרישת תועלת לנושים – בוטלה. החייב אינו נדרש לשכנע כי תצמח תועלת לנושים מכניסתו להליך. יתרה מכך, העדר תועלת לנושים מהווה עילה למתן הפטר לאלתר.

סעיף 18ה(א)(3) לפקודה מעניק לבית המשפט שיקול דעת ליתן לחיי הפטר במעמד הכרזתו כפושט רגל, הטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים. בעוד שטרם התיקון טעם זה היה מביא לדחיית הבקשה לפשיטת רגל או לביטול ההליכים.

תום הלב כגורם מרכזי בהליכי פשיטת רגל

משבוטלו החסמים המהותיים בתיקון תשנ"ו לפקודה, דרישת תום הלב נעשתה לחסם מהותי היחידי.

כתנאי למתן צו כינוס

כתנאי להכרזת החייב כפושט רגל

כתנאי למתן צו הפטר ופתיחת דף חדש לחייב

מבחנים והקשרים לתום הלב

התנהגות החייב בעת יצירת החובות.

התנהלות החייב לאחר יצירת החובות בעת נקיטת הליכי גבייה נגדו.

התנהגות החייב בסמוך להגשת הבקשה לפשיטת רגל.

קיום החיובים לאחר מתן צו כינוס.

ציר תום הלב

תום לב חוסר תום לב

אינטרס הנושים אינטרס החייב

רמות שונות של חוסר תום לב

אינטרס ציבורי

תוצאה בינארית

חסמי כניסה טכניים להליך פשיטת רגל – בקשת החייב

סעיף 18 לפקודה מורה ש"בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17".

התנאים הפרוצדורליים ותנאי הסף לכניסה להליך פשיטת הרגל לפי סעיף 17 לפקודה

גובה החובות מעל סך של 16,490 ₪.

צירוף דו"ח על חובות והוצאות, נכסים והכנסות.

צירוף כתב ויתור סודיות.

הודעה כי החייב אינו יכול לשלם את חובותיו.

חסמי כניסה להליך פשיטת רגל – בקשת נושה

בהתאם לסעיף 7 לפקודה נדרש הנושה להוכיח:

גובה החוב לנושה מעל 82,441 ₪. אם קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, יקובל חוב ששיעורו נמוך;

החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;

מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה;

זיקה לישראל – מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שבשנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל, או היה לו בית מגורים או שניהל עסקים בישראל, באופן ישיר או עקיף.

מהוצאה לפועל לפשיטת רגל – תיקון 29 לחוק הוצל"פ

בתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל מיום 16/1/08 הוסף סעיף 77א הקובע כי אם רשם ההוצאה לפועל סבר שאין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וכי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב מידע לגבי האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל.

בהחלטת כב' השופט דוד מינץ – פש"ר 977-04 (מחוזי ירושלים) ג'נט שריקי נ' הכונס הרשמי, מיום 21/11/10 נקבע:

"על הרשם להשתכנע כי החייב יימצא מתאים וראוי לעמוד בתנאי הסף של הכניסה להליכי פשיטת רגל, וכי הליכי פשיטת הרגל יביאו תועלת גם לזוכה, וכי ביכולתו של החייב לעמוד בתנאי הליך פשיטת הרגל".

ההשלכות של מתן צו כינוס

עיכוב הליכים – מעבר להליכי גבייה קולקטיביים.

כינוס נכסים – רישום הערות בדבר מתן צו כינוס.

הגשת תביעות חוב

חקירה בדבר יצירת החובות, והגשת חוות דעת

הגבלות על החייב

הגבלות סעיף 42א לפקודה מוחלות כבר במתן8 צו הכינוס. לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; אינו רשאי להשתמש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לא יהיה בעל עניין בתאגיד.

עיכוב יציאה מן הארץ

חיובי החייב:

תשלומים חודשיים לטובת נושיו.

הגשת דוחות כלכליים בדבר הכנסותיו והוצאותיו החודשיות.

עיכוב הליכים

משניתן צו עיכוב הליכים, הנושים אינם רשאים להמשיך בהליכים משפטיים כנגד החייב, אלא באישור בית המשפט (סעיף 20(א) לפקודה).

הרציונל הוא עיקרון השוויון שבין הנושים, ומעבר למימוש נכסים באופן קולקטיבי.

עיכוב הליכים ונושים מובטחים

עיכוב ההליכים אינו חל על הנושה המובטח (סעיף 20(ב) לפקודה) רע"א 5671/08 אלבז נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ.

פיקוח על הליכי המימוש של נכסי פושט הרגל הננקטים ע"י הנושה המובטח, למניעת פגיעה באינטרסים של החייב והנושים הבלתי מובטחים.

(רע"א 8122/08 ריקי ישראלי נ' פביאן סלמאן; פש"ר (ת"א) גרבש נ' שלף).

נבדק: רישום שעבוד, מחיר מימוש, גובה החוב, שכ"ט כונס נכסים בהוצל"פ והוצאות.

סיום הליך הוצאה לפועל

סעיפים 91-94 לפקודת פשיטת הרגל הדנים בסוגיית המעבר בין הליכי גבייה אינדיבידואליים – בהוצל"פ להליכי גבייה קולקטיבים בהליך לפי פקודת פשיטת הרגל, קובעים כללים ומגדירים באלה נסיבות נראה הליך הוצל"פ כהושלם, טרם המעבר להליכי הגבייה הקולקטיביים.

במצב שהליך הגבייה הושלם, אז הכספים ייוותרו בידי הנושה, רק אם הנושה לא ידע על הגשת בקשה לצו כינוס ולא ידע על עשיית מעשה פשיטת רגל ע"י החייב, שניתן8 לבסס עליו צו כינוס.

מאידך, אם הליך הגבייה לא הושלם, אז הכספים יועברו לקופת כונס הנכסים.

לא די בתפיסת נכסי החייב ומכירתם, על מנת לטעון כי הושלמו הליכי הוצאה לפועל, אלא על הנושה להוכיח כי קיבל את התמורה בעד המכירה, טרם הודע לו על הגשת הבקשה בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, וטרם נודע לו על עשיית מעשה פשיטת רגל (סעיף 91 לפקודה).

סעיף 92 לפקודהת פשיטת הרגל מורה כי במצב שבו נמכרו נכסי החייב בהוצל"פ והנושה טרם קיבל ת התמורה, יועברו הכספים לכונס הרשמי, בניכוי ההוצאות הכרוכות במימוש. הוראות סעיפים 92-93 לפקודה, מדגישות כי במידה שעד לתחילת הליך הגבייה הקולקטיבי, לא הועברו הכספים לנושה, על המוציא לפועל להעבירם לכונס הרשמי.

הגשת תביעות חוב על ידי הנושים

חוב בר תביעה מוגדר בסעיפים 71 ו- 72 לפקודה, כדלקמן: חוב קיים או עתידי ודאי או מותנה החל על החייב ביום מתן צו הכינוס.

חוב שאינו בר תביעה – תביעות בנזיקין ודרישת מזונות עפ"י פסק דין שזמן פירעונם חל לאחר מתן צו הכינוס.

המועד – תביעות החוב מוגשות תוך פרק זמן של חצי שנה מיום צו הכינוס, לאחר חלוף המועד על הנושה להצביע על טעמים מיוחדים שיירשמו.

קבלת צו לפשיטת רגל

משהכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן (סעיף 42 לפקודה).

מינוי נאמן לנכסי החייב

בדיקת תביעות החוב

מימוש נכסי החייב

קבלת הפטר לסיום הליך פשיטת רגל

בקשת החייב לצורך קבלת הפטר בהוצאה לפועל – החייב רשאי בכל עת להגיש בקשה להפטר (תקנות 110, 117).

בית המשפט יקבע דיון בבקשה.

הכונס הרשמי ימסור הודעה בדבר הדיון לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצוין כנושה בבקשה לפשיטת רגל (סעיף 61 לפקודה ותקנה 43).

הפרוצדורה לברור הבקשה להפטר

תסקי – הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט, תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו.

הנאמן יגיש לבית המשפט את רשימת הנושים, סכום התביעה שאושר והדיבידנד ששולם (תקנה 42).

החייב רשאי להגיש לבית המשפט השגה לתסקיר עד 7 ימים לפני מועד הדיון (תקנה 45).

התנגדות להפטר – כל נושה רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות למתן הפטר עד 3 ימים לפני הדיון. העתקים מהתנגדות ימסרו לחייב ולכונס הרשמי (תקנה 46 לתקנות).

ההחלטה בבקשה להפטר

בהעדר נסיבות המסייגות את מתן ההפטר, רשאי בית המשפט להחליט כדלקמן:

לתת צו הפטר.

להתלות תוקפו של ההפטר לתקופה מסוימת.

להעניק הפטר בכפוף לתנאים, שיש לקיימם לפני מתן צו ההפטר או לאחריו, לרבות תשלומים לקופת פשיטת הרגל במשך תקופה של 4 שנים מיום צו ההפטר ואף לתקופה ארוכה יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 62(ב) לפקודה).

השיקולים והסמכויות במתן צו הפטר

עפ"י סעיף 62(א) לפקודה, בית המשפט יביא בחשבון את תסקיר הכונס הרשמי בדבר התנהגות החייב בטרם הליכי פשיטת הרגל ובמהלך הליכי פשיטת הרגל וישמע את עמדת הכונס הרשמי, הנאמן, הנושים והחייב.

משך ההליך.

שיעור חלוקת דיבידנד.

העשרת קופת פשיטת הרגל

נסיבותיו האישיות של החייב.

תום הלב.

סייגים למתן צו הפטר ו/או צו הפטר מותנה

הפקודה הציבה סייגים למתן הפטר, כאשר החייב הורשע בעבירה לפי הנוגעת לפשיטת הרגל, או בהתקיים אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 63(ב) לפקודה יחליט בית המשפט:

לדחות את הבקשה להפטר.

להתלות ההפטר לתקופה מסוימת או עד שישולם לנושים דיבידנד של 50%.

ליתן הפטר מותנה – כתנאי למתן הפטר יידרש החייב להסכים למתן פסק דין לפיו ישלם את מלוא חובותיו מתוך הכנסתו העתידית.

משמעות מתן צו ההפטר

צו הפטר פוטר את החייב מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל למעט החובות הבאים:

חוב המגיע למדינה בשל קנס או בשל התחייבות להימנע מעבירה.

חוב שנוצר במרמה.

חוב לפי פסק דין למזונות, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. (סעיף 69 לפקודה).

מתן צו הפטר לאלתר

בתום הדיון בהכרזת החייב פושט רגל, רשאי בית המשפט להכריז על החייב כפושט רגל ולהעניק לו הפטר מיידי מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים (סעיף 18ה(א)(3) לפקודה). סעיף זה הוסף בתיקון תשנ"ו לפקודה, טרם התיקון העדר תועלת לנושים גרמה לדחיית בקשתו של החייב לפשיטת רגל.

יש הטוענים כי ההסדר של הפטר לאלתר הטה את הכף יתר על המידה לטובתם של החייבים.

הסדר נושים

טרם צו הכינוס (סעיף 19א לפקודה)

לאחר צו הכינוס (סעיפים 33-41 לפקודה).

לאחר הכרזת החייב כפושט רגל (סעיפים 52-54 לפקודה).

טעמים להגשת בקשה להסדר נושים:

בעיית תום לב ביצירת החובות

קיום נכסים ומקורות הכנסה לתשלום לנושים

דחיפות לסיום מזורז של ההליך

תמיכת הנושים

פסיקה בעניין פשיטת רגל

בית המשפט העליון

ע"א 149/90- קלארי נ' הכונס הרשמי, פד מה(3) 61 (1991) טרם תיקון תשנ"ו לפקודה.

ע"א 4892/91- אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פד מח(1) 45 (1993) טרם תיקון תשנ"ו לפקודה.

ע"א 2629/92 – אבו שדיד נ' הכונס הרשמי, פד מז(1) 388 (1993) Uטרם U התיקון

בג"צ 5304/92 – פרח 1992 סיוע לפנגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת עמותה נ' שר המשפטים, פד מז(4) 710 (1994) – מעמד חייבים ומאסרים בהוצל"פ, טרם תיקון תשנ"ו.

ע"א 5503/92 – קירצמן נ' הכונס הרשמי, פד מט(1) 749 (1994) טרם תיקון תשנ"ו לפק'.

ע"א 3295/94 – פרמינגר נ' מור (1997)

ע"א 6416/01 – בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פד נז(4) 197 (2003).

רע"א 2282/03 – גרינברג נ' הכונס הרשמי, פד נ ז(4) 197 (2003).

ע"א 6067/04 – בדראן נ' הכונס הרשמי (2006).

ע"א 8937/05 – תבין נ' הכונס הרשמי (2007).

ע"א 1601/07 – סבג נ' כונה הנכסים הרשמי (2007)

ע"א 7113/06 – ג'נח נ' הכונס הרשמי (2008)

רע"א 8122/08 – ריקי ישראלי נ' פביאן סלמאן (2008)

רע"א 5671/08 אלבז נ' בנק לאומי למשכנתאות (2008)

רע"א 401/09 – מוסקוביץ נ' הכונס הרשמי (2009)

ע"א 3224/07 – בן דוד נ' הכונס הרשמי (2009)

ע"א 6021/06 – פיגון נ' הכונס הרשמי (2009)

ע"א 8357/09 – פרדו נ' הכונס הרשמי (2010).

ע"א 9782/05 – טנג'י נ' הכונס הרשמי (2010)

ע"א 5826/08 – ארוטיוניאן נ' הכונס הרשמי (2010)

ע"א 9847/08 – ח'אלד שעיב נ' הכונס הרשמי (2010)

רע"א 8233/08 – כובשי נ' שוורץ (2010).

בתי המשפט המחוזיים

פש"ר (תל אביבי) 466/93 יחיאל גרבש נ' שלף (2000)

פש"ר (ירושלים) 977-04 ג'נט שריקי נ' הכונס הרשמי

פש"ר (חיפה) 1107-07 שולמית דרורי נ' הכרונס הרשמי (2010)

פש"ר (נצרת) 357-08 שמעון מלכה נ' הכונס הרשמי

פש"ר (ירושלים) 7016-10 דיבה מערוף נ' הכונס הרשמי (2010).

פש"ר (ירושלים) 4320/07 עמיר ליבונטין נ' טל שמחה לוי (2011)

פש"ר (ת"א) 456-97 אטיאס ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי (2011).

כותב המאמר הינו ידוע כמי שעוסק בהוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.

ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 072-3303764, 24 שעות ביממה.

קראו עוד :  המדריך הממצא בעניין בית המשפט לענייני משפחה
קראו עוד:  הוצאה לפועל של משכנתאות והגנה מפני פינוי הבית בהוצאה לפועל