הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת הרגל בישראל

מדריך המתומצת ומורה הנבוכים לסוגיית הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל בישראל

במסגרת מאמרינו זה נבחן את סוגיית הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל בישראל.
כמי שעוסק רבות בתחום הגנה על חייבים ופושטי רגל הנני נדרש חדשות לבקרים לשאלת "מיליון הדולר" של חייבים השוקלים להיכנס להליך של פשיטת רגל והיא "האם ניתן לצפות ולהעריך מראש מה הוא פרק הזמן לסיום ההליך וקבלת הפטר".
חייבים רבים כנגדם מתנהלים הליכים בתיקים בהוצאה לפועל תוהים האם וכיצד ניתן להיפטר מהחובות וההליכים המציקים בהוצאה לפועל והאם נגזר עליהם לנצח לחיות כ"גנבים במחתרת".

רבים מתלבטים האם פניה להליך של פשיטת רגל הינה הצעד הנכון שיוביל בסופו של יום לסיום החובות והסיוט הנלווה לכך, כמו גם, מה הן ההשלכות של הכרזתם כפושטי רגל ועיקר העיקרים מתי מסתיים הליך פשיטת הרגל.

האם ניתן לצפות את משך הזמן של הליך פשיטת הרגל?

המצב הכלכלי הרעוע השורר במשק הוביל במישרים לתופעה של ריבוי החייבים בהוצאה לפועל, המבקשים לפתוח בהליך פשיטת רגל.
תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל ובפרט סעיף 77א העניק סמכות לרשמי ההוצאה לפועל להמליץ לחייבים לפנות לפתיחת הליך של פשיטת רגל, כמו גם, סמכות לסרב לפתוח בהליך של איחוד תיקים והכרזה על חייבים מוגבלים באמצעים .
חייבים רבים נתקלים בחומה אטומה בבואם לבקש חקירת יכולת ו/או איחוד תיקים לנוכח סירוב רשמי ההוצאה לפועל להיענות לבקשתם, הינם עומדים משתהים ומיואשים, מבוהלים מעצם המחשבה על הכרזתם כ"פושטי רגל".
חלק בלתי נפרד מהרגשות והחששות נעוץ בחוסר מידע על הליך פשיטת הרגל ומהמשמעויות הנגזרות ממנו.
על אודות הליך פשיטת הרגל פירסם החתום מטה מדריך ומורה נבוכים נפרד, במסגרת מאמר זה, נבקש להבהיר את עניין הרפורמה אשר לאורה ניתן לצפות את משך הזמן לסיום הליך פשיטת הרגל וקבלת הפטר.
בחודש ספטמבר 2013 נכנסה לתוקף רפורמה חדשנית בהליך פשיטת הרגל, את הרפורמה הוביל ויזם פרופ' דיויד האן, כונס הנכסים הרשמי, שנכנס לתפקידו והחליף את עורך הדין שלמה שחר.
כונס הנכסים החדש הביא עימו גישה ועמדה לפיה רוב רובם של פושטי הרגל בישראל נקלעו בעל כורחם ושלא בטובתם בתום לב למצוקה כלכלית וסחרור של חובות.
כמו כן, ובנוסף, לנוכח התיקים הרבים שנפתחו אצל כונס הנכסים הרשמי ומשיקולים של ייעול המערכת יזם כונס הנכסים הרשמי רפורמה חדשנית.
לנגד עיניי כונס הנכסים הרשמי עמדו מספר תכליות, התכלית האחת הינה ייעול הליכי פשיטת הרגל לטובת כלל העוסקים במלאכה, קרי כונס הנכסים הרשמי, המנהל המיוחד, הנאמן, בית המשפט של פשיטת רגל, הנושים וקופת הכינוס, וכמובן, החייבים והציבור.
תכלית נוספת, מתן אופק חיובי לחייבים ויצירת וודאות בכל הכרוך ליציאה מההליך וסיומו בהפטר תוך אפשרות להעריך את פרק הזמן לסיום ההליך ולצפותו ככל הניתן מראש.
הרציונל בבסיס הרפורמה הינו השבתו והחזרתו של החייב-פושט הרגל למעל העבודה והיצירה לטובתו ולטובת כלל הציבור והמשק, עידוד ותימרוץ החייבים לשתף פעולה עם ההליך, גילוי מרצון והתנהלות בשקיפות.

עיקרי הרפורמה

סיום ההליך בתום תקופה מינימום של שמונה עשר חודשים ולא יאוחר מחלוף 54 חודשים מיום מתן צו הכינוס.
על מנת לסיים את ההליך וקבלת הפטר לאחר חלוף שמונה עשר חודשים, חובה על החייב להתנהל בתום לב במהלך ההליך, לשלם את צו התשלומים ולמלא את הדוחות בזמן, כמו כן, ובנוסף, על החייב להציע תוכנית המכונה "תוכנית פירעון", היינו, הצעה המגלמת תשלום צו התשלומים שנותר עד לסיום ההליך מראש ולמפרע.
חשוב להדגיש, כי הרפורמה הינה פרי יוזמתו של כונס הנכסים הרשמי, שקיבלה תוקף להכרה ע"י בתי המשפט של פשיטת רגל, אשר אמצו את עקרונות הרפורמה.
יחד עם זאת, על מנת לקדם את יישום הרפורמה, הלכה למעשה, חובה כי עורך דין פשיטת רגל המטפל בתיק יקדם באופן אקטיבי ובשום שכל, תוך תיאום עם כלל הגורמים הנוגעים בתיקו של החייב והפעלת אסטרטגיה תואמת לכל מקרה קונקרטי לגופו.
יש להיזהר מהבטחות של כל מני גורמים מפוקפקים הפועלים באחרונה באמצעות פרסומים מטעים למול החייבים ופושטי הרגל, תוך הטעייה מכוונת ונטיעת תקוות שווא ואשליות וניצול ציני של מצוקתם המנטלית של החייבים.
בית המשפט של פשיטת רגל הינו בעל סמכויות רחבות שאינן נופלות מסמכותו של כונס הנכסים הרשמי, כך שהפסיקה והמילה האחרונה בעניין מתן הפטר בסיום ההליך, נתונה לסמכותו של בית המשפט .
בד בבד לצד ההקלות שהביאה עמה הרפורמה, נקבעו בצידה סנקציות שיוטלו על החייב, פושט הרגל במידה של ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל ו/או היעדר שיתוף פעולה מצד החייב, פושט הרגל.
בשולי הדברים, ראוי לציין, כי עורך דין מנוסה המצוי בנבכי הליך פשיטת הרגל, עשוי למצוא דרכים חוקיות נוספות וכלים משפטיים, יצירתיים על מנת להוביל את סיומו של הליך פשיטת הרגל, גם מבלי להיזקק לרפורמה.
לסיכום, בניגוד לעבר, כאשר חייבים פושטי רגל נקלעו להליך ונלכדו בו מהלך שנים ארוכות, לעיתים אף חמש, שבע ועשר שנים ללא קבלת הפטר, מאז כניסת הרפורמה לתוקף ניתן להוביל לסיום הליך פשיטת הרגל בתקופה שבין שמונה עשר לחמישים וארבעה חודשים מיום מתן צו הכינוס, כאשר הממוצע הינו שהייה בהליך, בתקופה של כשלוש שנים.
כך או כך, על מנת להוביל להפטר בסיום ההליך, חובה לפעול באופן אקטיבי וזהיר לסיום ההליך.

כותב המאמר, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן ועוסק בהגנה על חייבים ופשיטות רגל.

ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 072-3303764, 24 שעות ביממה.

קראו עוד: חידושי פסיקה בסוגיית סרבנות גט בישראל
קראו עוד: אחזקת משמורת ילדים קטינים