במסגרת מאמר זה, נעסוק בהיבטים המנטליים פסיכולוגיים של החייבים המבקשים לחסות בצלה של פקודת פשיטת הרגל. כמי שעוסק רבות בהגנה עם חייבים בהוצאה לפועל וחייבים פושטי רגל, הנני נחשף לחסמים פסיכולוגיים המשותפים לחייבים רבים המבקשים לעבור מההוצאה לפועל ולפתוח בהליך של פשיטת רגל.
הלכה למעשה רוב רובם של החייבים שהגיעו להוצאה לפועל נקלעו למצב בעל כורחם, שלא בטובתם בעקבות בקשת זוכה בפסק הדין אשר ביוזמתו נפתחו כנגד החייב תיקי הוצאה לפועל. הניסיון מלמד על קיומה של נטייה טבעית של חייבים שכנגדם נפתחו תיקי הוצאה לפועל ו/או מי שצבר מצבת חובות כלפיי נושים להתעלם בשלב הראשוני מטיפול כלשהו בחובות תוך ציפייה מוטעית שטמינת ראש בחול תביא בסופו של יום באורח פלא להיעלמות החוב ללא טיפול.
חייבים רבים נוטים לרדת למחתרת, להסתתר, לחיות בפחד מכל דפיקה בדלת ו/או שיחה חסויה, להסתיר את כתובת מגוריהם, לעבוד בשחור ללא תלוש משכורת, לחיות על מזומנים ללא חשבון בנק, להיתקע בארץ עם צו עיכוב יציאה, לחיות ללא כרטיס אשראי ו/או המחאות ופעמים רבות אף ללא רישיון נהיגה. האמת המרה הינה שללא טיפול משפטי, זריז ויעיל בהסדרת החובות ו/או מחיקתם הבעיה לא תיפתר מעצמה ואף תחמיר, הריביות הרצחניות יגרמו שהחוב ינסוק לגבהים בלתי סבירים ויוביל את החייב שהזניח את הטיפול בחובותיו בהוצאה לפועל לייאוש, ללא תקווה נראית באופק.
חסמים פסיכולוגיים
מעל ומעבר להרגל המגונה המובנה שיש לנו כישראלים לדחות את הקץ בשיטת יהיה בסדר וסמוך על סמוך, הרי ככל שהדבר מדבר בטיפול בחובות, ישנם היבטים פסיכולוגיים נוספים וחסמים המוכרים לי היטב מהפרקטיקה שבגינן חייבים רבים בהוצאה לפועל נמנעים מלטפל בחובותיהם ו/או מלפנות להליך של פשיטת רגל.
בראש ובראשונה קשה לכל אדם להסתכל במראה ולהודות על כישלון, כל אחד רוצה לראות את עצמו כמצליחן ,הן כלפיי עצמו וקל וחומר כלפיי קבוצת הייחוס החברתית וסביבתו הקרובה, חייבים רבים חוששים להיכנס להליך של פשיטת רגל מחשש שמא הדבר יהווה אות קלון חברתית על מעמדם בקרב מכריהם וקרוביהם.
חשש נוסף המקנן בקרבם של חייבים רבים בהוצאה לפועל השוקלים להיכנס להליך של פשיטת רגל הינה החובה להיכנס להליך במסגרתו ידרשו לשקף באופן מלא ולדווח אודות הכנסותיהם והוצאותיהם החודשיות.
כמו כן ובנוסף, החשש מהבלתי נודע ומהצפוי להם מבחינת המטלות הפרוצדורליות כגון התנהלות כלכלית מסודרת, איסוף אסמכתאות בדבר הכנסותיהם והוצאותיהם וכדומה, חסם משמעותי נוסף הינו החשש מפני ההשלכות העתידיות של הליך פשיטת הרגל על הBDI של החייב פושט הרגל ובכללם האפשרות לקבלת אשראי בנקאי ו/או נטילת משכנתא לאחר סיומו של הליך פשיטת הרגל.
חשש נוסף ונפוץ הינו מה יעלה בגורלו של בן הזוג של החייב פושט הרגל בנכסים הרשומים על שם בן הזוג ו/או עניין הכנסותיו של בן הזוג של החייב פושט הרגל, האם מרחפת סכנה על בן הזוג של פושט הרגל או שמא קיימת הפרדה של ישויות משפטיות בין בני זוג שאחד מהם הוכרז כפושט רגל, חשש נוסף הינו מה יעלה בגורלה של דירת המגורים המשותפת של חייב פושט הרגל ובן/בת זוגו, חשש נוסף הינו מה יעלה בגורלם של נכסים פיננסיים שנצברו על שם החייב פושט הרגל, כגון כספי פיצויים של פיטורים, כספי פנסיה, קופות גמל ו/או פיצויים האמורים להשתלם לחייב פושט הרגל בשל זכייתו בתביעת נזיקין כגון תאונות דרכים, נכויות ונזקי גוף.
הכל תלוי בעורך הדין
כאן המקום להדגיש כי, לבחירת עורך דין פשיטת רגל נכון שילווה את החייב פושט הרגל במהלך ההליך וינווט אותו לחוף מבטחים ולהיפטר המיוחל שיביא למחיקת החובות לחלוטין, נודעת חשיבות מכרעת.
מעבר לחשיבות לבחירת עורך דין ותיק ומנוסה שעיקר עיסוקו המרכזי הינו הגנה על חייבים פושטי רגל. חשוב שעורך הדין יצטיין בתכונות אנושיות של אינטליגנציה רגשית, אמפטיה והבנה שהחייב פושט הרגל זקוק לדמות מגוננת, אף בהיבטים המנטליים על מנת לצלוח ללא שריטות בנפש את ההליך, אשר מעצם טבעם וטיבם של דברים אינו תורם לבריאותו הנפשית של החייב פושט הרגל, מטיל עליו צל כבד של מטלות, מתיחות וצורך בתמיכה וביד מכוונת ומאמצת וטיפול אישי וצמוד, הן לחייב והן למשפחתו המורחבת.
חשוב לשכור שירותים של עורך דין אשר מעניק שירות בוטיק ולא ללכת לאיבוד במשרדים ענקיים בהם מתחלפים לעיתים מזומנות הנפשות הפועלות, כאשר החייב פושט הרגל עשוי ללכת לאיבוד בין הכיסאות.
לסיכום,
הליך פשיטת הרגל הינו הליך מרובה פרוצדורות ומרובה שחקנים, כמו גם סבוך ומורכב, הן בהיבט המשפטי והן בהיבטים המנטליים, רגשיים של החייב פושט הרגל.
חובה לבחור בעורך הדין שיעניק לחייב את מכלול הצרכים המתחייבים על מנת לצלוח את ההליך באופן מושלם ללא פגע.
כותב המאמר עוסק בתחום ההוצאה לפועל ובפשיטת רגל, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.