מדריך מיטלטלין הפטורים מעיקול בהוצאה לפועל
במסגרת מאמרינו זה נחלוף בקצירת האומר על רשימה בעניין מיטלטלין אשר לגביהם קיימת הגנה מפני עיקול והוצאה בחוק ההוצאה לפועל בחצריו של החייב.
כל זאת למרות שהחייב לא עומד בצו חיוב התשלומים האוטומטי ו/או משלם את התשלומים שנקבעו לאחר חקירת היכולת ו/או אפילו חייב המשתמט אשר לא עבר כלל חקירת יכולת .
בסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967 נקבע כי ישנם מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, בין היתר: מיטה, כלי מיטה, פרטי לבוש אישיים של החייב ובני ביתו, חיות מחמד (שהחזקתן אינן לצרכים מסחריים), ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, תנור, מקרר, כלי מטבח חיוניים לחייב, צרכי אוכל החיוניים למחייתו של החייב ובני משפחתו המתגוררים עימו בביתו לתקופה של חודש ימים.
תשמישי קדושה: במסגרת הסעיף האמור, נקבע בנוסף, כי לא ניתן לעקל חפצים הנדרשים לחייב ולבני משפחתו המתגוררים עימו אשר מוגדרים כשתשמישי קדושה.
חשוב להדגיש כי, בחוק הוגדרה רשימה שאינה סגורה בעניין תשמישי קדושה, ברם, בפסיקה נקבע כי, תכלית החקיקה של סעיף 22 נועדה לאפשר לחייב ובני ביתו לקיים ללא הפרעה את מצוות הדת, וזאת מבלי לגרוע מן תשמישי הקדושה הנחוצים לו לצורך קיום מצוות דתו.
יחד עם זאת, לאורך השנים נוצרה בפסיקה רשימת תשמישי קדושה מובהקים, שהאיסור לעקלם אינו מוטל בספק, כגון: טלית, תפילין, ספר תורה, ספרי קודש ומקומות בבית כנסת.
בד בבד, הרשימה האמורה לא הכריעה בהגדרת תשמישי קדושה המצויינים להלן הינם הפטורים מעיקול, כגון: פמוטים, חנוכיות ,קנקנים ליין, גביעים לקידוש, קערות לפסח, ריחניים להבדלה, קופסת אתרוג, מארז מכסף למגילת אסתר וחפצי יודאיקה שונים.
העדר הבהירות בעניין תשמישי קדושה אלו, נובע מכך כי, תשמישי קדושה אלו בעיקרן נועדו לשם הידור מצווה בלבד, וניתן לעשות שימוש בכלים חלופיים בעלי ערך כספי נמוך יותר.
אדם נכה: כמו כן, נקבע כי, לא ניתן לעקל כלים, ציוד, מכונות, ובעלי חיים, וכל מיטלטלין אחרים השייכים לנכה ואשר חיוניים לשימושו האישי מפאת נכותו.
כלים ומכשירים ליצור הכנסה: עוד נקבע כי לא ניתן לעקל מכשירים, כלים, וציוד ו/או בעלי חיים אשר נחוצים לחייב לשם יצור הכנסתו, ואשר בלעדיהם לא יוכל לקיים את מקצועו, מלאכתו, עבודתו ו/או משלח ידו, כל זאת בכפוף לכך ששוויים של כלים ומכשירים אלו, לא יעלה על סכום שנקבע בתקנון.
בתוספת החמישית הוצגה רשימת מיטלטלין נחוצים שאינם ברי עיקול, ובהם: מחשב ומדפסת אישיים (בתנאי שאין מדובר במערכת מחשבים) מכונת כביסה, מכשיר טלפון נייח ו/או נייד, בנוסף, ניתנה לחייב אפשרות הבחירה בטרם ביצוע העיקול, בין מכשיר הטלויזיה ו/או הרדיו-דיסק שברשותו.
סמכות שר המשפטים: שר המשפטים רשאי להוסיף בצו לתוספת החמישית, רשימת מיטלטלין אשר באם ימכרו תהא התמורה שתתקבל בעלת ערך נמוך באופן יחסי לגובה החוב, מטרת רשימה זו הינה לאזן בין הפגיעה שתיגרם לחייב ו/או לבני משפחתו הגרים עימו, לעומת התועלת שתצמח לזוכה, מהשווי שיתקבל מתמורת החפצים שעוקלו.
חריג לפטור מעיקול: בסעיף 22 נקבע חריג אשר בהתקיימו, לא יחול הפטור מעיקול על המיטלטלין שהוזכרו לעיל, וזאת במידה והחוב נשוא תיק ההוצאה לפועל נוצר כתוצאה מאי תשלום עבור רכישת החפץ ו/או המיטלטלין אותם מבקש הזוכה לעקל, דהיינו, הזוכה רשאי לעקל "כל חפץ ספציפי" באם עצם תיק ההוצאה לפועל נפתח עקב רכישת החפץ הספציפי, וזאת למרות שהחפץ לכאורה אינו בר עיקול היות והינו מופיע ברשימת המיטלטלין הפטורים מעיקול.
סמכויות רשם ההוצאה לפועל: כאן המקום להרחיב ולומר, כי חרף רשימת המיטלטלין הפטורים מעיקול המנויים בסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, בין על פי בקשת הזוכה ובין על פי שיקול דעתו, לקבוע כי לא ניתן לעקל מיטלטלין ספציפיים, למרות שאינם מנויים בסעיף 22 לחוק, וזאת במידה ומצא כי התמורה הצפויה להתקבל ממכירתם, אין בה כדי להצדיק את הפגיעה שתיגרם לחייב ובני משפחתו המתגוררים עימו, כלומר אין לראות ברשימה המוזכרת בסעיף 22 רשימה סגורה.
לסיכום
סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל קבע רשימה של מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, אולם, חשוב לזכור כי, קיימת אפשרות ממשית להוסיף לרשימה זו פריטי מיטלטלין נוספים בהתאם לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, היות ותכליתו של הסעיף הינה לאזן בין הנזק שעשוי להיגרם לחייב ו/או לבני ביתו, אל מול התועלת שעשויה לצמוח לזוכה מתמורת כספי מכר המיטלטלין המעוקלים, ומשכך תיתכן בחינה דווקנית של כל מקרה ומקרה לגופו, וזאת בהתאם לסמכות שניתנה לרשם ההוצאה לפועל, בסעיף 22 לחוק.
כותב המאמר הינו עורך דין הוצאה לפועל ועורך דין פשיטת רגל, ועומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.
ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 072-3303764, 24 שעות ביממה.
קראו עוד: תביעה בסכום קצוב
קראו עוד: טענת פרעתי בהוצאה לפועל