במאמר זה נבאר את חידושי פסיקה בסוגיית סרבנות גט בישראל
כעורך דין המתמחה בדיני המעמד אישי והמשפחה בישראל רבים הפונים והשואלים המבקשים ללמוד את ההלכות המנחות ופסקי הדין המובילים המשקפים את המדיניות השיפוטית בישראל בסוגיית סרבנות גט בישראל סוגיית סרבנות הגט הינה אחת המחלוקות המצויות בין זוגות המבקשים להתגרש בכל הליך גירושין מנסה כל אחד מבני הזוג למשוך את "השמיכה" לכיוונו
בדרך כלל סירוב הגט אינו מטרה בפני עצמה אלא כלי ניגוח וסחטנות ו/או שיפור עמדות בקרב של סכסוך הגירושין, בעת האחרונה קיים שיח משפטי חדשני המבקש לקרוא תיגר על היות סרבנות גט נחלתו הבלעדית והייחודית של הבעל לאחרונה קיימת זליגה בפסקי הדין המחייבים לעיתים את האישה האם לשאת בתשלום פיצויים בשל סרבנותה של האישה לקבלת גט . להלן מוגשים פסקי דין שיש בהם כדי ללמד לשפוך אור על הסוגיה האמורה:
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט גרינברגר, 23.1.01 בתמ"ש 3950/00 (י-ם) פלונית נ' פלוני א'ו-ב'
במסגרת פסק הדין האמור נדחתה הבקשה לדחייה על הסף של תביעה נזיקית מחמת היעדר עילה. סרבנות גט היא פגיעה של הזכות לאוטונומיה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט מרכוס, 3.2.02, לא פורסם בתמ"ש 9101/00 (י-ם) מ.א. נ' מ.ש.ר.
במסגרת פסק הדין נקבעה הלכה תקדימית המגדירה סרבנות גט מהווה עוולה נזיקית לפי עוולת הרשלנות. במקרה בו ביה"ד פסק חיוב גט, גם הפרת חובה חקוקה של ס' 287 לחוק העונשין (המפר הוראה של בית המשפט).
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט אלבז, 31.4.04 בתמ"ש 50576/03 (י-ם) כ.א. נ' כ.ח.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט הכהן, 21.12.04 בתמ"ש 19270/03 (י-ם) כ.ש. נ' כ.פ.
כב' השופט חייב את הבעל בשל סרבנותו ב425,000 ₪ פיצויים, בכפוף ל"חיוב גט" ועל בסיס עוולת הרשלנות. 200,000 ₪ לשנה.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט צבי ויצמן, 30.4.06 בתמ"ש 19480/05 (כפ"ס) פלוני נ' עזבון
במסגרת פסק הדין נפסקו לאישה 711,000 ₪ פיצויים, ללא חיוב גט. ניתן נגד עזבונו של הסרבן.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת נילי מימון, 7.7.08 בתמ"ש 022061/07 (י-ם) ח.ג.ב. נ' ל.ב.ע. ואח'
כב' השופטת נילי מימון קבעה כי בנוסף על הבעל הסרבן ישנה עילה נזיקית גם נגד המסייע והמשדל את הבעל לסרב לתת גט.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט בן ציון גרינברגר 21.7.08 בתמ"ש 006743/02 (י-ם) כ.ר. נ' כ.י.ט.
במסגרת פסק הדין נקבעו לטובת האישה 550,000 ₪ פיצויים, ללא חיוב גט. ביהמ"ש בוחן האם הייתה סרבנות גט במנותק מהחלטות ביה"ד. ביהמ"ש בוחן באופן עצמאי " האם הבעל סירב לבקשת האישה, האם סירובו היה מוצדק, והאם היה צפוי שהסירוב יגרום לנזק".
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט גרינברגר 28.2.08 בתמ"ש (י-ם) 26190/08
במסגרת פסק הדין נפסקו לטובת האישה 162,500 ₪ וכן 40,000 ₪ פיצויים מוגברים. נפסק כי יש לחייב בפיצויים ממועד מתן ההמלצה להתגרש מטעם ביה"ד. במקרה זה, הנתבע היה תם לב כחשב שאפשר להגיע לשלום בית עם אשתו עד למתן ההחלטה הממליצה להתגרש.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת חנה קיציס, 2.12.08 בתמ"ש 030560/07 (ראשל"צ) ה.ש. נ' ה.א.
במסגרת פסק הדין נפסקו לטובת האישה 311,000 ₪ פיצויים, בכפוף לחיוב בגט.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת טובה סיוון ז"ל, 14.12.08 בתמ"ש 024782/98 (ת"א) נ.ש. נ' נ.י.
במסגרת פסק הדין חויב הבעל לשלם לאישה סך של 700,000 ₪ פיצויים, ביה"ד רק המליץ להתגרש. הבחינה האם הבעל סרבן גט צריכה להיעשות ישירות לפי הנסיבות של המקרה ולא לפי החלטות של בתי הדין.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטות אסתר קובו, מיכל רובינשטיין, עפרה צ'רניאק, 25.1.11, לא פורסם בעמ"ש 1020/09 (ת"א) נ.ש. נ' נ.י.
פסק הדין בערעור אימץ הלכה למעשה את פסק הדין שניתן בערכאה הראשונה ע"י כב' השופטת טובה סיוון ז"ל.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט ניל הנדל, 20.2.11 בבע"מ 2374/11 פלוני נ' פלונית
במסגרת פסק הדין נדחתה הלכה למעשה בקשת רשות הערעור שהוגשה על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת רחל ברגמן, 21.2.10 בתמ"ש 12200/08 (חי') ר.א. נ' י.א.
במסגרת פסק הדין נפסקו לטובת האישה 108,000 ₪ פיצויים, ביה"ד רק "המליץ" על גירושין. ביה"ד מסמר את הקביעה של ביהמ"ש כי סרבנות היא פגיעה באוטונומיה.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט פיליפ מרכוס, 7.5.10, לא פורסם בתמ"ש 9189/01 (י-ם) א.ה. נ' ר.ה.
במסגרת פסק הדין נפסקו לטובת האישה 600,000 ₪ פיצויים + השבת סכום כסף שהאישה שילמה עבור קבלת הגט. גם לאחר מתן הגט ניתן לתבוע על הנזק שקדם לנתינתו.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת שטיין, 17.8.11 בתמ"ש 9877/02 (ראשל"צ) פ.ע. נ' פ.י.
במסגרת פסק הדין נפסקו לטובת האישה 680,000 ₪ פיצויים, למרות שביה"ד ביטל את חיוב גט בעקבות הגשת התביעה.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט נמרוד פלקס, 5.9.11 בתמ"ש 44248-05/10 (י-ם) כ.ש. נ' כ.ש.
במסגרת פסק הדין נפסקו לטובת האישה 164,000 ₪ פיצויים, ביה"ד המליץ להתגרש. פסק הדין מבוסס על הפרת חובת תום הלב בשימוש בזכויות החלה על הבעל בחוזה הנישואים.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת אסתר בוהדנה, 7.2.12, לא פורסם בתמ"ש 15377-09/10 (טבריה) ס. נ' ס.
במסגרת פסק הדין נפסקו לטובת האישה 180,000 ₪ פיצויים, ביה"ד לא החליט אפילו על מצווה לגרש.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט מנחם הכהן, 16.8.11 בתמ"ש 22158/97 (י-ם) ט. נ' ט.
פסק הדין שניתן כנגד צד ג' שהוגדר כמשדל לסרבנות: 38,400 ₪ פיצויים הוטלו על אדם ששידל את אחיו לסרב לתת גט.
פסק הדין שניתן ע"י כב' שנלר, ורדי, לבהר-שרון, 23.1.14 השופטים בעמ"ש (מחוזי ת"א) 46631-05-11
בית הדין הרבני קבע באחת מהחלטותיו ש"האישה מעגנת את עצמה". במהלך תקופת סירובו של הבעל לתת גט נישא האיש לאישה נוספת מבלי לקבל היתר מאה רבנים, ואף הורשע על כך בפלילים. ביהמ"ש דן בקורלציה שבין ההחלטות של בית הדין הרבני לבין ביהמ"ש האזרחי וקבע כי פסיקת הפיצויים שביהמ"ש יפסוק תלויה במהות ההחלטה של בית הדין הרבני.
נפסקו פיצויים עבור 20 חודשים (ולא על תקופה שבה בית הדין הרבני שהאישה מעגנת את עצמה) סך של 180,000 ₪.
להלן פסקי דין שנתנו כנגד נשים סרבניות גט
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט הכהן, 21.1.10 בתמ"ש 21162/07 (י-ם) פלוני נ' פלונית
נפסקו לטובת הגבר 53,333 ₪ פיצויים, למרות שביה"ד הכיר בטענת האישה לשלום בית.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט יהושע גייפמן, 31.8.10, בתמ"ש 5509/95 ב.א. נ' ב.א.
במסגרת פסק הדין נפסקו לטוב הבעל 80,000 ₪ פיצויים, לאחר חיוב גט של ביה"ד. "הדברים שנאמרו לגבי סרבנות גט של בעל יפים גם לגבי סרבנות גט של האישה".
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת מרינה לוי, 9.8.11 בתמ"ש 4404/09 (קריות) פלוני נ' פלונית
נפסקו לטובת הגבר 200,000 ₪ פיצויים. המועד לתחילת הנזק אינו מועד מתן החיוב ע"י ביה"ד, אלא המועד בו נפרדו הצדדים.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת מרינה לוי, 9.8.11 בתמ"ש (קריות) 44-04-09
8 שנות סרבנות. נפסקו לטובת הגבר 200,000 ₪. האיש לא ביקש היתר נישואין אך חי עם אישה אחרת בפועל. לא ניתן לקבוע כללים ברורים בעניין מועד תחילת הסרבנות ויש לדון כל מקרה לגופו.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטים שושנה שטמר,עדי זרנקין, אלכס קיסרי,6.10.11 בעמ"ש 23464/10 (חיפה) א.ש. נ' ד.ש.
נפסקו לטובת הגבר 120,930 ₪ פיצויים. יש לקבוע את מועד סרבנות הגט לפי נסיבותיו של כל מקרה, גם כאשר ביה"ד לא פסק חיוב גט.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט ארז שני, 9.10.11 בתמ"ש 23849-08-10 ק. נ' ק.
נפסקו לטובת הגבר 480,000 ₪ פיצויים, 12 שנות סירוב. העילה המשפטית הרלוונטית היא גם העילה החוזית של הפרת חובת תום הלב. אין צורך בחיוב של ביה"ד.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט דניאל טפרברג, 4.9.12 בתמ"ש 46820-03-10
הנסיבות של פסק הדין עסקו ב7 שנות סירוב. הבעל חי בפועל עם אישה. במהלך ההליך האישה הסכימה לקבל גט נפסקו פיצויים בסך 175,000 ₪, ובנוסף, 25,000 ₪ פיצויים מוגברים. אין פסק דין מביה"ד שחייב את הצדדים להתגרש, ובכל זאת, בגלל השנים שעברו ניתן להכיר לכל הפחות בעוולת הרשלנות.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת נילי מימון, 17.4.13 בתמ"ש 22970
נסיבות פסק הדין עסקו בסרבנות של 5 שנים. נפסק 53,000 ₪, בשל התחשבות במצבה הבריאותי של האישה. האיש סרב, לבקש היתר לשאת אישה שניה, אך הוא ניהל בפועל מערכות יחסים עם נשים. ביהמ"ש קבע שמועד תחילת הסרבנות הוא המועד שבו לבן הזוג לא הייתה סיבה לגיטימית להתנגד לגט.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת אלה מירז 17.1.13 בתמ"ש (חיפה) 14177-03-09
נסיבות פסק הדין עסקו בבני זוג נוצרים קתוליים. האישה בגדה בבעלה והאיש הגיש תביעת גירושין לכנסייה המארונית. הכנסייה פסקה כי על בניה זוג להתגרש. על מנת להתגרש, על בני הזוג להמיר את דתם מהנצרות הקתולית. בסירובה של האישה להמיר את דתה כדי להתגרש יש חוסר תום לב, שכן מדובר בהמרה זמנית. נפסקו 50,000 ₪ פיצויים וכן 25,000 ₪ לשנה – פיצויים צופי פני עתיד. השופטת קובעת שאין הכרח בקביעה של רשות שיפוטית לפיה על הזוג להתגרש- עילה יכולה להיווצר גם לפני כן.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת טובה סיוון ז"ל, 20.6.13 בתמ"ש (ת"א) 31523-04-12
בין הצדדים התנהלו הליכים במשך 8 שנים, ובמסגרתם סירבה האישה לקבל גט. ביהמ"ש לא קבע את מועד תחילת הסרבנות, אלא קבע נזק גלובאלי על נזק לא ממוני בסך 250,000 ₪.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת נילי מימון, 10.12.13 בתמ"ש (י-ם) 39371-09-12
נסיבות פסק הדין עסקו בסרבנות של 21 חודשים. מועד תחילת הסרבנות: המועד שבו לבן הזוג אין מניע לגיטימי להתנגד לגט. מניע כספי, כמו גם שנאה ונקמנות אינם מהווים נימוקים לגיטימיים. ניתן להצביע על אחידות בפסיקת הפיצויים: עבור כל שנת סרבנות יש לפסוק כ 50,000 ₪ לאישה מסורבת גט, ו- 25,000 ₪ לגבר מסורב גט.
להלן פסקי דין במסגרתם הותר לבעל להתחתן ללא כוונת גט לנוכח סרבנות גט מצד האישה כשהבעל מקבל היתר מאה רבנים
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט כץ, 26.5.10 בתמ"ש 18561/07 (י-ם) ש.ד. נ' ר.ד.
במסגרת פסק הדין נקבע כי הבעל יוכל לשאת אישה אחרת גם ללא קבלת גט וזאת לאחר שינתן לבעל היתר מאה רבנים למרות שבסופו של יום בחר שלא לנצל את ההיתר נפסקו לו 300,000 ₪ פיצויים. פיצויים עיתיים של 4,000 ₪ לחודש עד קבלת הגט.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופט נפתלי שילה, 10.5.11 בתמ"ש (ת"א) 54410/09
נסיבות המקרה עסקו בבעל שחי שנים רבות עם אישה אחרת, ולכן קיבל היתר מאה רבנים. הסרבנות פוגעת באוטונומיה, ואולם מאחר שהאיש לא נמנע מליצור קשרים אינטימיים הסכום שנפסק הוא יחסית נמוך – 15,000 ₪, וכן פיצויים עתידיים בסך 350 ₪ לחודש.
פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת טובה סיוון ז"ל , 4.4.12 בתמ"ש (ת"א) 35371-02-10 א.א. נ' ח.ב.
מסגרת פסק הדין נפסק לטובת הבעל סכום של 400,000 ₪ פיצויים, הבעל קיבל היתר לשאת אישה שנייה. ההיתר אמנם מקטין את הנזק, אך הוא אינו מבטל אותו.
כותב המאמר הינו ידוע כמי שעוסק בדיני משפחה, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.
ליצירת קשר עם כותב המאמר טל: 072-3303764 – 24 שעות ביממה.
קראו עוד: עיקול חשבונות בנק במסגרת הוצאה לפועל
קראו עוד: הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת הרגל בישראל