עיקול נכסים של חייב פושט רגל

הליכי הוצאה לפועל כנגד פושט רגל

במסגרת מאמר זה נבחן בקצירת האומר את סוגיית עיקול הנכסים של החייב המצוי בהליך של פשיטת רגל.
כמי שעוסק רבות בהגנה על חייבים בהוצאה לפועל וחייבים פושטי רגל, הנני נדרש רבות לסוגיית עיקול הנכסים של חייבים הבאים בשעריו של הליך פשיטת הרגל.

כבר בשלב זה ראוי להדגיש כי, הגדרת נכסים לעניין עיקול הינה הגדרה רחבה ביותר, כך שבניגוד לדעה הרווחת בקרב חייבים רבים בהוצאה לפועל ו/או חייבים בהליך פשיטת רגל, נכס אינו חייב להיות נכס מקרקעין, הלכה למעשה זכויות פיננסיות ו/או כספים המגיעים לחייב פושט הרגל מאת צדדי ג', מוגדרים על פי החוק ופקודת פשיטת הרגל כנכסים לכל דבר ועניין, כך שעתה יש לבחון האם ניתן לעקל כל נכס השייך לחייב ו/או שמא ישנם נכסים הפטורים מעיקול, חרף היות החייב מצוי בהליך פשיטת רגל.

מושכל יסוד בסיסי הינו הכלל שנקבע בפקודת פשיטת הרגל המורה על הקניית כלל נכסי החייב לנאמן שממונה לחייב במסגרת הליך פשיטת הרגל, כאשר תפקידו של הנאמן לחלק באופן שוויוני את מסת הנכסים של החייב פושט הרגל בין הנושים השונים, כל אחד לפי חלקו היחסי במצבת החובות של החייב פושט הרגל.

יחד עם האמור, ישנם נכסים שאינם מוקנים לקופת הכינוס ו/או לנאמן של פשיטת הרגל, למשל כספי פנסיה שנצברו על שם החייב פושט הרגל פטורים מעיקול והלכה למעשה מוגנים מידיהם של הנושים ו/או הנאמן של פשיטת רגל.
כספים המגיעים לחייב פושט הרגל בשל פיצויים שהתקבלו עבור נזקי גוף, פטורים אף הם מעיקול ומוגנים מפניהם של הנושים ו/או הנאמן של פשיטת הרגל.

הרציונל שעמד בפני המחוקק הינו שלא יעלה על הדעת שהנושים בהליך פשיטת הרגל יהנו מכספים שהתקבלו עבור סבלו האישי של החייב ונזקים גופניים מובהקים, לעיתים אף בשל נכות שנגרמה לחייב.

לעומת זאת, כספי פיצויי פיטורין ממקום עבודתו של החייב פושט הרגל מוקנים במלואם לקופת הכינוס, כך שבמידה והחייב פוטר מעבודתו יחולטו כלל הכספים שנצברו עבורו ככספי פיצויים לטובת קופת הכינוס ויועברו לידי הנאמן של פשיטת הרגל.
גם כספים שהתקבלו אצל החייב בשל ירושות ועזבונות מוקנים אף הם במלואם לקופת הכינוס ולנאמן של פשיטת הרגל, זאת אף במידה ומדובר בכספי ירושה עתידיים.

קופות גמל וקרנות השתלמות שאינן מוגדרות ככספים פנסיוניים, אף הן מוקנות לקופת הכינוס ולנאמן של פשיטת רגל.
חרף האמור, במידה והחייב לווה כספים מחברת הביטוח ו/או מהגורם המחזיק בידיו את הזכויות הפיננסיות של החייב פושט הרגל, נקבע בפסיקה כי עומדת לחברות המחזיקות בכספים זכות ראשונית לגבות את החוב שקיים לחייב פושט הרגל בספרי המלווה, שכן, המלווה מוגדר כנושה מובטח בסדר דין קדימה לנושים רגילים וזאת מכוח זכות העיקרון ואף מכוח דיני הקדימה והאבחנה שנקבעה בפקודת פשיטת הרגל, בין מעמדם של הנושים השונים.

לא כל הנושים בעלי מעמד שווה בפקודת פשיטת הרגל, ישנה אבחנה מובהקת בין נושים רגילים לבין נושים מובטחים, ובנוסף נושים בסדר דין קדימה, אודות המדרג הנורמטיבי בין מעמדם של הנושים השונים בהליך פשיטת הרגל נרחיב במאמר נפרד שיוקדש לשם כך.

כותב המאמר עוסק בתחום ההוצאה לפועל ובפשיטת רגל, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן