ראשית, ראוי לבחון באיזו מסגרת מבקשים את הסעד של פסק הדין ההצהרתי, שכן לא הרי סכסוך בתוך המשפחה, כסכסוך אזרחי בין צדדים שונים, ולא הרי סכסוך אזרחי כסכסוך בין אזרח לרשויות, כגון: רשות מנהלית ו/או כנגד המדינה.
סעד הצהרתי הינו בריה משונה, להבדיל מהסעדים המשפטיים המקובלים בבקשות השונות המוגשות לבתי המשפט בישראל.
השוני הבולט ביותר הינו בכך, שבכל תביעה מוכרח שתהא עילת תביעה, ובנוסף, חובה לבקש סעד אופרטיבי שיינתן במידה ואכן תתקבל התביעה, ואילו בבקשה לסעד הצהרתי הסעד המתבקש מבית המשפט הינו לאשרר: זכויות חוזיות, קנייניות ו/או מצב עובדתי.
כאן המקום להדגיש, כי למרות ייחודיותו האמורה של פסק הדין ההצהרתי, לא ניתן להגיש בקשה לפסק דין הצהרתי בעניין תיאורטי מטאפורי ו/או אקדמי בלבד, ולא לקבלת סעד משפטי. כמו כן, לא ניתן לעתור לקבלת פסק דין הצהרתי להכרה ו/או לקבלה של זכויות עתידיות שטרם באו לעולם.
הצורך בפסק דין הצהרתי מתעורר, בדרך כלל, על ידי מי שרואה עצמו נפגע בגין הליכים שמבקש לבצע נגדו גוף ו/או רשות כצד ג', וזאת ללא שיש לו קשר ישיר לסכסוך ו/או לתובענה אשר בגינה מבקשים להיפרע מהמבקש של פסק הדין ההצהרתי.
דוגמא נפוצה בה נתקל כותב מאמר זה, חליפות לבקרים, הינה פנייתם הנואשת של הורים רבים אשר מקבלים איומים ומכתבי התראה מצד נושים של ילדיהם הבגירים, אשר מבקשים לבצע הליכי הוצאה לפועל דרקוניים כנגד ילדיהם הבגירים, ובעצם לרוקן את תכולת ביתם של ההורים, למרות שברוב המקרים "הגוזלים" פרחו כבר מזמן מהקן המשפחתי, יצרו חובות כלפי צדדי ג' שונים, וכל חטאם של ההורים מסתכם, בכך שהילד שכח לעדכן את כתובתו במשרד הפנים והשאיר את כתובתו אצל ההורים שהפכו אובדי עצות.
ראוי לציין, כי הגשת בקשה למתן פסק דין הצהרתי כרוכה בהוצאה לא מבוטלת של תשלום אגרה לבית המשפט אליו מוגשת הבקשה (כ-1,000 ש"ח בביהמ"ש השלום או כ-2,000 ש"ח בביהמ"ש לענייני משפחה).
לעיתים מתוך רצון לחסוך את תשלום האגרה, מומלץ להגיש בקשה במסגרת הוצאה לפועל, וזאת במסגרת בקשת צד ג', במסגרת הבקשה מתבקש רשם ההוצאה לפועל להשהות את ההליכים התלויים ועומדים כנגד רכושם של המבקשים, שהינם צד ג' בגין חוב שאינו שלהם, וזאת עד למתן פסק הדין ההצהרתי ו/או עד לבירור העובדות לאשורם.
מניסיונו הרב של החתום מטה, נעתרים רשמי ההוצאה לפועל לבקשות אלו, אולם, כעזרה ראשונה בלבד. שכן, אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות שיפוטית להכריע בסכסוך בין הצדדים ו/או לתת פסק דין הצהרתי, כך שהרשמים נותנים החלטת ביניים, להשהיית הליכי ההוצאה לפועל באופן זמני בלבד, בדרך כלל לזמן קצוב שבין 10 ימים ל- 30 יום, על מנת לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט המוסמך הרלבנטי ולהגיש בקשה לפסק דין הצהרתי.
מקורו המוסרי של פסק הדין ההצהרתי הינו מדיני היושר, ומשכך, חובה על המבקש את הסעד להיות תם לב ונקי משיקולים זרים, שכן היעדר ניקיון כפיים ו/או חוסר תום לב ו/או שקיפות בבקשה המוגשת לבית המשפט הרלבנטי למתן פסק דין הצהרתי, עשויה להוות עילה כשלעצמה לדחיית הבקשה, גם במקרים בהם העובדות תומכות לכאורה בהעתרות הבקשה.
מקורו המשפטי של פסק הדין ההצהרתי הינו בסעיף 57 לחוק בתי המשפט, סעיף בו הוסמך כל בית משפט בישראל ליתן פסק דין הצהרתי כצו עשה ו/או כצו לא תעשה ו/או כצו ביצוע בפועל ו/או ככל סעד אחר כפי שיקול דעתו של בית המשפט ובהתאם לנסיבות שיוצגו בפניו.
בקשה לפסק דין הצהרתי חובה עליה להיות מוגשת על ידי עורך דין הוצאה לפועל, המבין ורגיש לדקויות של הדרישות המתחייבות בחוק בהתחשב בייחודיותו של הליך הסעד ההצהרתי. בין היתר, חובה לשקף ולפרט, ככל הניתן, את הנסיבות בהן מבוקש הסעד, וכמו כן, חובה לצרף תצהיר תומך.
התצהיר, כמו הבקשה אמור להיות פרטני ודווקני ולכלול את מירב הפרטים והעובדות עליהם מבוקש פסק הדין ההצהרתי. כמו כן ובנוסף, על מבקש הסעד להצביע, במסגרת הבקשה, כי אכן תצמח לו תועלת מקבלת הבקשה ולהוכיח כי על פי מאזן הנוחות, כי מן הדין ראוי להיעתר לבקשתו מאשר לסרב לה.
חשוב לציין כי, על המבקש פסק דין הצהרתי, לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, להוכיח כי אכן קנויה לו הזכות לקבלת הסעד ההצהרתי המתבקש, הוכחה במובן העובדתי, הבסיסי ביותר.
התנאי המצטבר השני הינו, כי מן הדין ראוי מבקש הסעד, כי תישמר לו הזכות המבוקשת.
לסיכום
פסק דין הצהרתי הינו מכשיר משפטי ייחודי, בו ניתן לעשות שימוש לקבלת קשת רחבה של סעדים ובמגוון רחב מאוד של תחומי המשפט, אולם, חובה לפנות לעורך דין מקצועי, על מנת להגיש את הבקשה באופן הנכון, המתחייב מייחודיותו של ההליך.
כותב המאמר הינו ידוע כמי שעוסק בהוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.
ליצירת קשר עם כותב המאמר 072-3303764 – 24 שעות ביממה.
קראו עוד: הליכי פשיטת רגל למול זכויות אדם
קראו עוד: תביעה בסכום קצוב