המדריך המלא לתביעה בסכום קצוב – ע"פ סעיף 81.א1 לחוק ההוצאה לפועל
התפתחות וחידושי פסיקה בעניין לחוק ההוצאה לפועל, המדריך הממצא, המקיף והעדכני ביותר בישראל לטובת החייבים בהוצאה לפועל.
פתיחת הליך לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל
המדריך הממצה, המקיף והעדכני ביותר בישראל לפתיחת הליך עפ"י סעיף 81א1 בהוצאה לפועל.
כמי שעוסק בתחום הגנה על חייבים בהוצאה לפועל, הנני נשאל חדשות לבקרים על ידי חייבים רבים, המביעים פליאה – הכיצד זה נפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל למרות שלא התקיים הליך משפטי מקדים כל שהוא במסגרת תובענה בבית המשפט.
מעטים יודעים כי ניתן לפנות ישירות לפתיחת הליך בהוצאה לפועל גם ללא ניהול הליכים משפטיים מקדימים ו/או הגשת תובענה לבית המשפט ו/או ללא הצורך להיזקק לנהל הוכחות ודיונים וזאת במידה ומצויים בידי התובע אסמכתאות המעידות כי קיימת התחייבות על סכום קצוב שאינו שנוי במחלוקת לתשלום סך כל שהוא. הדוגמא הנפוצה ביותר הינה ספק האוחז בידו שטר חוב ו/או חשבונית מס ו/או תעודת משלוח ו/או חוזה שעליו חתום החייב בהתחייבות לתשלום סכום מסוים בגין שירות ו/או תמורה בת ערך כל שהיא שהתקבלה.
חשוב לציין, כי המדובר בסעיף חריג וחדשני המייתר את הפנייה לבית המשפט והמאפשר לאוחז בהתחייבות לפתוח תובענה ישירות בהוצאה לפועל על מנת לגבות את הסכום הנקוב בהתחייבות שאינה שנויה במחלוקת, כדרך של ביצוע פסק דין חלוט.
הרציונאל שעמד לנגד עיני המחוקק היה לחסוך זמן שיפוטי יקר והתדיינות מיותרת שכן על פי רוב, חתימתו של אדם על התחייבות לתשלום סכום קצוב, מייתרת את הצורך להתדיין על עסקת המקור.
יחד עם האמור, על מנת לאזן בין זכויותיו של האוחז בהתחייבות הכתובה והקצובה לבין זכויותיו של החייב המתנגד לתשלום הסכום שנגבה במסגרת ההוצאה לפועל, נקבע, כי תינתן לחייב האפשרות להגיש התנגדות לבקשת הביצוע ולסגירת תיק ההוצאה לפועל, על מנת שהבקשה תידון בפני ערכאה שיפוטית ויינתן לו יומו בביהמ"ש.
במסגרת מאמרנו זה, נחלוף בקצירת האומר על עיקרי החקיקה והפסיקה של ההליך הייחודי שנקבע בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.
מקורות הדין הדיוני
1. חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967.
2. תקנות ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
3. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968.
4. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
5. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 25) (תביעות בסדר דין מקוצר), התשס"ב-2002, ה"ח פ/2483. שלב טרום התביעה – שליחת מכתב התראה.
6. תא"ק (חיפה) 2658-08 פלאפון נ' אסעד (טרם פורסם – אותר בנבו) (טענה כי הנתבע לא קיבל את מכתב ההתראה ששלח ב"כ התובעת טרם הגשת התביעה אינה טענת הגנה. התובע עמד בדרישת סעיף 81א1(ג) לחוק ההוצאה לפועל ושלח מכתב בדואר רשום לכתובת הרשומה של הנתבע).
7. ת"ת 6875-10-09 בומבך נ' כבודי (טרם פורסם – אותר בנבו) – יש לןפרט בהתראה פירוט מלא של הסכום הנתבע נכון למועד משלוח ההתראה (במקרה הנ"ל פירטו את הסכום נכון לשנת 2007) כדי לתת לנתבע אפשרות לשלם את החוב ולהימנע מהליכים – אי פירוט ללא נימוק מתאים מהווה טעם למחיקת התביעה.
8. בש"א 212218/09 רון אדלר נ' פרטנר תקשורת בע"מ (טרם פורסם – אותר בנבו) – מחיקת תביעה בשל משלוח מכתב ההתראה לכתובת שאינה כתובתו הרשומה של הנתבע תוך חיוב התובעת בהוצאות.
הגשת התביעה – סכום קצוב
9. ע"א 236/64 חברה ארדה בע"מ נ' משה ואליעזר כץ פ"ד יח(3) 518 – סכום קצוב – סכום הניתן לחישוב אריתמטי גרידא ללא צורך בשומה או בהערכה, פיצויים מוסכמים מראש בחוזה הם בחזקת סכום קצוב.
10. ר"ע 192/84 חב' אבגד בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד לח(2) 581, 583, די שחלק מהתביעה איננו בר תביעה בסדר דין מקוצר כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל.
11. ע"א 267/71 אשדוד אינבסטמנט אסטבלישמנט נ' קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ, פ"ד כח(1) 263. אפילו אם עפ"י כתב התביעה נראה שהדיון עשוי להיות ארוך ומסובך יש עדיין לראות האם מתקיימים התנאים של הסכום הקצוב המתאים להתקיים במסגרת סדר דין מקוצר, ובמידה שכן אין למחוק כותרת.
הגשת התביעה – תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב
12. ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול נ' החברה לבטוח, פ"ד מה(5) 729. הראייה שבכתב אינה חייבת להיות ראייה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראייה., הכלל – ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום ששולם עפ"י חוזה בטענה להפרת חוזה, כאשר החוזה ישמש כראשית ראיה – למרות שההפרה אינה מוכחת בכתב.
13. ע"א 508/85 ברק ושות' בע"מ נ' מירות סוכנויות בע"מ, פ"ד מב(1) 393. הראייה בכתב חייבת להיות קשורה לנתבע, העשויה על ידו או בחתימתו (למעט הסייג שהנתבע לא הכחיש כי אכן מסמכי ההזמנה חתומים בידי מנהלו).
14. ת"ת 10640-10-09 שיינר ואח' נ' סקס סטייל 3000 (1995) בע"מ ואח'(טרם פורסם – אותר בנבו) – הדרישות בסעיף 81א1(א) חמורות יותר מאלו שבתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כאשר בעוד שבתביעה בסדר דין מקוצר די בראיות בכתב "לחוזה או התחייבות מפורשים או מכללא", הרי שבחוק ההוצל"פ נדרש כי התביעה תהיה "תביעה על סכום קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראייה בכתב".
15. א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית 375-382.
התביעה – המצאת האזהרה לאחר הגשת התביעה
16 בש"א 160822/06 (שלום ת"א) אברהם עופר נ' אליאס נובל (אי צירוף כתב תביעה לאזהרה שהמצאי המוציא לפועל כאמור בסעיף 81א1(ה) לחוק ההוצאה לפועל כטעם מיוחד להארכת מועד הגשת התנגדות.
שלב ההגנה
17 ת"ת 9546-12-08 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' זכו (טרם פורסם – אותר בנבו), (עם הגשת ההתנגדות לביצוע תובענה לפי סעיף 81א1, הופכת התובענה לכתב תביעה בסדר דין מקוצר וחלות עליה תקנות סדר ה דין האזרחי הנוגעות להליך מסוג זה – 81א1(ד)(2), וגם ההלכותל הנוגעות לתביעה בסדר דין אזרחי – מחיקת כותבת והעברה לסדר דין מהיר של תובענה שלא עמדה בנטל "ראיה בכתב").
18 בש"א (ת"א) 168752/08 רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה בע"מ נ' מ.א.מ. תעשיות מזון בע"מ (טרם פורסם – אותר בנבו), (על הנתבע בתביעה לפי סעיף 81א1 להחליט מיהי הלשכה המוסמכת לדון בהתנגדותו ולהגיש את ההתנגדות ללשכה המוסמכת על המתנגד – הנתבע, לפרט את הטעמים שבגינם לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה ההתנגדות היא המוסמכת – תקנה 109ח(א).
19 בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה ובניין בע"מ (טרם פורסם – אותר בנבו) – לפי תקנה 109ט מחויב הרשם להעביר את ההתנגדות לבית המשפט ליד הלשכה לה הוגשה ההתנגדות במקרה בו בחר הנתבע להגיש את ההתנגדות ללשכת ההוצל"פ בה נפתח ההליך לפי החלטת התובע, אך כפר בסמכותו המקומית של בימ"ש שלידה, שאליו העביר הרשם את ההתנגדות לאחר שהנתבע בחר להגיש את התנגדותו ללשכה שאליה הגיש התובע את בקשת הביצוע, אין הוא יכול להוסיף ולכפור בסמכותו המקומית של בימ"ש שליד אותה לשכה.
20 בש"א (אשדוד) 745/08 ישראלשוילי אורלי נ' שטיבלמן מריאנה (טרם פורסם – אותר בנבו), מאחר שהמועד בסעיף 81א1(ד) – המועד להגשת ההתנגדות לביצוע התביעה קבוע בחיקוק הרי שיש צורך ב"טעם מיוחד שיירשם" על מנת להאריכו.
21 רע"א 5536/09 זינובי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (טרם פורסם – אותר בנבו) – כאשר נדחית ההתנגדות ימשכו הליכי ההוצאה לפועל כפי שקורה בדחיית התנגדות לביצוע שטר.
כתב תשובה
1. ע"א 486/63 החברה לפיתוח כפר ירוחם נ' קטש פ"ד יח(3) 29 (הוכחת תום לב?).
2. ע"א 374/71 פרבשטיין נ' מנדלסון, פ"ד כו (1) 673 (מניעות).
3. ע"א 103/714 יום טוב נורדיה נ' ברוך בכר ואח', פ"ד כו(1) 320 (תגובה לטענת פרעון).
4. ע"א 45/76 רפאל קליין נ' מעגל בע"מ, פ"ד לא(2) 183, 185-186 (העדר צורך בתגובה לטענת כשלון תמורה).
5. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 7, ע' 64-65.
הסנקציה בגין אי הגשת תביעה לפי סעיף 81א1
22 ת"א (ת"א) 704160/08 עירית רמת גן נ' מוסקוביץ צבי (טרם פורסם – אותר בנבו) (שלילת שכ"ט עו"ד לתובע שזכה בתביעתו כיוון שלא הגיש את תביעתו לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ).
23 ת"א (ת"א) 707434/08 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' י.א.מ.י. שירותי רכב בע"מ (טרם פורסם – אותר בנבו) (חיוב תובעת שבעקבות הגשת התביעה שולם לה החוב הנתבע – כאשר הנתבעת טענה שלא קיבלה כל התראה טרם הגשת התביעה, בהוצאות הנתבעת, ושלילת שכ"ט עו"ד, כיוון שלא הגישה תביעה לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ).
24 תמ"ק (ת"א) 733042/09 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' דקה אבו אסעד – דחיית בקשה לתיקון פסק דין בהעדר הגנה על ידי הוספת שכ"ט עו"ד וזאת כיוון שהתביעה עומדת בהוראות סעיף 81א1 לחוק והיתה צריכה להיות מוגשת במסלול זה.
מידע נוסף – עורך דין דיני נזיקין
כותב המאמר הינו ידוע כמי שעוסק בתחום הליכי הוצאה לפועל ובתחום הליכי פשיטת רגל,
ועומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.
קראו עוד: המדריך המלא והבלעדי לפסק דין הצהרתי
קראו עוד: מיטלטלין הפטורים מעיקול בהוצאה לפועל