במסגרת מאמרינו זה נחלוף בקצירת האומר על עיקרי המינוחים והמושגים שבפקודת פשיטת רגל, וזאת על מנת לאפשר לאדם הסביר שאינו משפטן להתמצות במבוך של הליך פשיטת הרגל.
מהי פשיטת רגל?
פשיטת רגל הינו מושג משפטי, שבו מוענק סטאטוס המכריז על חייב כי הינו חדל פירעון באופן רשמי דקלרטיבי, כלפי "כולי עלמא", למעשה בעצם ההכרזה פורס כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל (להלן: "הכנ"ר") את חסותו על החייב מול כלל הנושים, כל זאת באמצעות הקפאת כלל ההליכים שהתנהלו עד אותה העת במסגרת ההוצאה לפועל.
הליך פשיטת רגל יכול שיפתח ביוזמת החייב ו/או לבקשת נושיי החייב, במידה ואכן הבקשה הוגשה ביוזמת נושיי החייב , הכנ"ר יענה לבקשה רק בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל, בין היתר שגובה החוב לא יפחת מסך של 65,000 ש"ח (בצמוד לעליית מדד המחירים לצרכן).
פשיטת רגל – מטרות:
תכליתו של הסטאטוס הייחודי הנ"ל:
א. כינוס נכסי החייב, וביצוע חלוקה הוגנת של נכסי החייב לנושים השונים על פי סדרי הקדימויות הקבועים בחוק.
ב. מתן אפשרות לחייב אשר צבר את החובות בתום לב, הגנה מפני הנושים, קבלת הפטר בפשיטת רגל מחובותיו ואפשרות לחזור למעגל העבודה והיצירה.
פשיטת הרגל – המקור המשפטי:
המקור המשפטי להליך פשיטת הרגל בישראל הינו פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) 1980.
הגוף הממשלתי הממונה על ביצוע אופרטיבי של ההליך הינו כונס הנכסים הרשמי / אפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, (הכנ"ר).
הכנ"ר פועל כנאמן ומנהל זמני הממונה על נכסיהם של פושטי הרגל, ובמקרה של חברות בע"מ פועל כמפרק זמני, וזאת עד למינוי נאמן ו/או מפרק קבוע על ידי בית המשפט, אזי הופך הנאמן למפקח על פעולתם של האחרונים.
במסגרת סמכויותיו של הכנ"ר ובהתאם לשיקול דעתו, יכול וימונה על ידי הכנ"ר מנהל מיוחד אשר יוענקו לו סמכויות לפעול כזרוע הארוכה של הכנ"ר, כל זאת במקרים בהם אופיים של עסקיו ו/או נכסיו של החייב מצריכים מינוי שכזה.
השלבים בפשיטת הרגל:
הגשת הבקשה:
1. הליך של פשיטת רגל מחוייב בתשלום אגרה בסך- 2530 ש"ח, במקרים מיוחדים ניתן לבקש פטור מאגרה זו, ברם, חשוב להדגיש כי לא ניתן להתחיל את ההליך ללא תשלום ו/או קבלת הפטור מאגרה זו.
2. בד בבד עם תשלום האגרה, יש להגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסים של כלל נכסי החייב.
3. בתכוף להגשת הבקשה יש לפנות לבית המשפט המחוזי על מנת שינתן צו לעיכוב כלל הליכי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים כנגד מבקש הצו.
מתן צו לכינוס הנכסים:
4. חשוב לדעת כי, עם מתן הצו לכינוס יחולו על המבקש מגבלות בדומה למגבלות החלות על חייבים שהוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים במסגרת ההוצאה לפועל, לרבות צו עיכוב יציאה מהארץ.
הזמנת המבקש לחקירת יכולת/קביעת תשלום חודשי:
5. בחלוף 45 יום בקירוב מיום מתן צו הכינוס, יוזמן החייב לחקירת יכולת אצל הכנ"ר, אשר בעקבותיה יקבע הכנ"ר לחייב תשלום חודשי, אותו ישלם החייב באמצעות שוברים.
אסיפת נושים:
6. בחלוף מספר חודשים, מיום מתן צו הכינוס יתקיים דיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל.
7. בעבר הלא רחוק, היה מזמן הכנ"ר זמן קצר לאחר צו הכינוס אסיפת נושים ראשונה כדבר שבשגרה, לאסיפה הגיעו הנושים אשר הגישו תביעות חוב.(לפחות שלושה נושים) זאת על מנת ליתן לנושים אפשרות לחקור את החייב. כיום הליך זה מתקיים לעיתים רחוקות, זאת בהתאם להיקף החובות ו/או במידת הצורך בהתאם למספר הנושים.
ביטול הליכים ו/או הסדר נושים טרם הכרזת פשיטת הרגל:
8. חשוב לציין כי, במהלך תקופת הכינוס חל איסור חמור על החייב להחזיר חובות למאן דהוא שלא במסגרת הכינוס, שכן, המדובר בהעדפת נושים פסולה, אשר עשויה להוות עילה להפסקת הליך הכינוס ולהוצאתו של החייב מהליך פשיטת הרגל.
9. בתום אסיפת הנושים בהתאם לבחינה מדוקדקת של תוצאותיה יונפק פרוטוקול ותתקבל החלטה כיצד להמשיך את הליך פשיטת הרגל ו/או למנות נאמן ו/או מנהל מיוחד, ו/או לחילופין לאשר את ההסדר באם יוצע על ידי החייב לסיום החובות, כל זאת בשילוב עם חוות דעתו של החוקר.
10. חשוב לדעת כי במסגרת התיקון לפקודה משנת 1996 נוסדה יחידת חקירות בעלת סמכויות נרחבות במשרדי הכנ"ר, אשר תכליתה לבדוק את אמיתות הצהרות והמצג שהציג החייב, ובנוסף, לפקח על יישום דווקני ודקדקני של כלל הוראות הפקודה, כולל אכיפה של המגבלות שהושתו על החייב במסגרת ההליך.
צו פשיטת הרגל:
במידה והחייב צלח את כלל השלבים דלעיל יוכרז החייב על ידי הכנ"ר כפושט רגל וינתן צו לפשיטת רגל.
קבלת הפטר ( סיום הליך פשיטת הרגל):
11. התיקון לפקודה העדכני קבע כי, לאחר מתן צו פשיטת הרגל, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש "צו הפטר" , משמעותו של צו ההפטר הינו סיום ההליך כולו ומחיקת/שמיטת כלל החובות של החייב לרבות ביטול כל המגבלות שהוטלו במסגרת ההליך.
12. מהניסיון והפרקטיקה ניתן ללמוד כי, לא ינתן בנקל צו הפטר בטרם חלוף תקופה של שנתיים.
13. לחייב עומדת האופציה לזרז את קבלת ההפטר בהצעת מצידו להסדר נושים ו/או תשלום מוגדל לקופת הכינוס.
מי אינו זכאי לפתיחת הליך פשיטת רגל:
1. מי שחובותיו אינם עולים על 13,500 ש"ח
2. מי שחובותיו לנושים נצברו בחוסר תום לב ו/או בעקבות הליכים פליליים.
האם הליך פשיטת הרגל הינו הליך בלתי הדיר:
משהוגשה הבקשה, הן על ידי החייב והן על ידי הנושים לא ניתן לחזור מהבקשה אלא בעקבות החלטה ספציפית של בית המשפט המחוזי.
לסיכום
מעצם מורכבות העניין, אין לראות במדריך לעיל תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ולפני כל החלטה בעניין ההליך המוצע.