המדריך המתומצת ומורה הנבוכים לסוגיית ביטול צו עיכוב יצאה מהארץ שניתן כנגד ישראלים בעלי אזרחות זרה בהוצאה לפועל.
אחת הסוגיות הכואבות ביותר הנה סוגיית צו עיכוב יציאה מהארץ, התלוי ועומד כנגד חייבים בהוצאה לפועל שהנם ישראלים לשעבר החיים בחו"ל , שם הקימו ופתחו בחיים חדשים.
מניסיוני האישי, הגנה על חייבים ופושטי רגל, במושבות שלמות במרחבי הגלובוס מצויים ישראלים רבים שעזבו את הארץ כאשר השאירו מאחוריהם חובות רבים לנושים שונים אשר בגינם נפתחו להם תיקי הוצאה לפועל.
בדרך כלל, החובות אינם הדבר היחיד שממתין להם בישראל, במרבית המקרים מדובר בישראלים שעזבו את שערי ישראל בעל כורחם שלא בטובתם, שהם מותירים אחריהם בני משפחה מדרגה ראשונה, הורים , אחים ואחיות, חברים, מכרים וזיכרונות.
הלכה למעשה הופכים חייבים שכאלו לגולים באדמת הנכר כאשר נבצר מהם מלהגיע לישראל כשהם נמנעים בעל כורחם להשתתף בשמחת יקיריהם , כמו גם, באירועים משפחתיים ולהבדיל, לבקר את הוריהם הגוססים ו/או להשתתף בלוויית קרובי משפחה מדרגה ראשונה, והכל בשל החשש שלא יוכלו לצאת מהארץ, לנוכח צו עיכוב היציאה שניתן כנגדם בהוצאה לפועל.
בשלב זה, ראוי לציין, כי לנוכח תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל אשר בעקבותיו ניתן להטיל הגבלות על חייבים בהוצאה לפועל, ביניהן, הגבלה מלהחזיק ו/או מלחדש ו/או מלקבל פספורט/דרכון.
הוחמר אף ביתר שאת מצבם של החייבים בהוצאה לפועל, כך שמלבד צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן להוציא כנגדם ע"פ סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, ניתן להטיל כאמור, הגבלות בהתאם לסעיף 66 לחוק ההוצאה לפועל.
הגבלה שהוטלה על דרכונו של חייב בהוצאה לפועל בשונה מצו עיכוב יציאה מהארץ, אינה פוקעת לאחר שנה, אין לה תאריך תפוגה ומשכך הנה חמורה שבעתיים מצו העיכוב.
בנוסף, אין צורך בבקשת הזוכה על מנת שתוטל הגבלה שכזו והנה ניתנת אף ביוזמת רשם ההוצאה לפועל, זאת כאשר מדובר בחייב שהוגדר כחייב בעל יכולת המשתמט מחובו , הגדרה המושתת באופן אוטומטי על כלל החייבים שלא עברו חקירת יכולת ו/או שאינם מקיימים אחר צו התשלומים שנקבע.
מאז תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל , הורע מצבם של החייבים שהנם ישראלים יורדים החיים בחו"ל שכן, נציגויות ישראליות כגון; שגרירויות ו/או קונסוליות בחו"ל מסרבות להאריך את תוקף הדרכון ותעודת המסע בעת פקיעת תוקפו.
כתוצאה מכך, נוצר מצב אקוטי ואבסורדי במסגרתו נבצר מהישראלים החיים בחו"ל מלהחזיק בדרכון בר תוקף, כך שאין באפשרותם לצאת את שערי המדינה הזרה בהם השתקעו ובנו את ביתם החדש.
הלכה למעשה, הופכים החייבים הישראלים החיים בחו"ל לחסרי זכויות ומעמד באופן שמקשה עליהם את התנועה והניידות כשהם כלואים בתוך עצמם, מוגבלים ועצורים.
המצב האמור הנו אבסורדי שכן, הסיטואציה מחמירה עם הישראלים החיים בחו"ל אף יותר מאשר חייבים השוהים בישראל, ככל הנראה דבר שאינו עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק בתכליתו של סעיף 66 לחוק ההוצאה לפועל .
חשוב לציין, כי חרף האמור, האופציה היחידה העומדת לרשותם של הישראלים השוהים בחו"ל שתוקף דרכונם הסתיים הנה קבלת תעודת מעבר והגעה בעל כורחם באופן חד פעמי לישראל לצורך הסדרת החוב.
האופציה האמורה, הנה ברירת מחדל שאינה מומלצת למי שמבקש להגיע לישראל על מנת לבקר ולשוב לאחר מכן למקום מושבו במדינה זרה, שכן, קיים סיכון שלא יוכל לצאת את שערי ישראל עד להסדרת החוב באופן מוחלט.
כבוד השופט בדימוס דוד בר אופיר, בספרו "הליכים והליכות" קובע כי על מנת שישראלי ירכוש מעמד של "תושב זר", חובה שיתקיימו מספר תסמינים שיעידו על השתקעות במדינה הזרה, כמו גם, שהמדינה הזרה תהיה "מרכז חיו" , לדעתו , חיים חדשים בחו"ל לתקופה ממושכת ורציפה של כ – 10 שנים מקנה מעמד של "תושב זר" כמשמעותו בחוק ההוצאה לפועל, אולם, אין הדבר דווקני וייתכן שגם חיים בחו"ל בזמן רב פחות מ10 שנים יקנה מעמד של "תושב זר".
בפסיקה עדכנית שניתנה בשנים האחרונות קבעו בתי המשפט כי משמעות "תושב זר" אינה נבחנת אך ורק ע"פ קיומם של אזרחות נוספת ו/או דרכון נוסף וכי יש להבחין בין ישראלים לשעבר שקנו את מעמדם כ"תושבים זרים" לאחר יצירת החובות בישראל לבין, בעלי אזרחות כפולה, אשר בטרם יצירת החובות בישראל היו בעלי מעמד כפול של אזרחים זרים.
חשוב לדעת, כי בפרקטיקה, נפסקו פסקי דין לאור מבחנים נוספים על האמור כגון, האם החזקתו בכפייה של החייב בעל האזרחות הכפולה תשרת את תשלום החוב ו/או לחלופין האם לחייב נכסים ו/או כושר השתכרות בישראל, כמו גם, אפשרות להעמדת ערבים או ערובות לתשלום החוב, ובנוסף, מבחנים של תום הלב ביצירת החובות, בטרם עזיבתו את הארץ והגירתו לחו"ל.
כמו כן, ובנוסף, מבחנים של יכולת כלכלית ומצבת נכסים בחו"ל ו/או קיומו של הסדר פירעון לסילוק החוב.
בנוסף, נקבעו אבחנות לעניין מהותו של החוב האם מדובר בחוב מזונות ו/או חוב כספי-אזרחי רגיל ו/או חוב מזונות של קטינים, להבדיל מחוב מזונות למוסד לביטוח לאומי ו/או חוב "מזונות עבר".
ככלל, המדיניות המשפטית בכל הנוגע לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ של ישראלים בעלי אזרחות כפולה גורסת כי יש לבחון לעומק כל מקרה קונקרטי לגופו ולא ניתן להקיש ממקרה למקרה.
במסגרת עיסוקו של כותב מאמר זה, נעתרו בתי המשפט בישראל ואפשרו את יציאתו מהארץ של בעל אזרחות כפולה, ישראלי לשעבר, תושב תאילנד, חייב מזונות, וזאת אף ללא שהעמיד ו/או המציא ביטחונות, ערבים ו/או ערובות לתשלום החוב ו/או חזרתו לישראל, לנוכח הנסיבות הקונקרטיות של המקרה.
כמו כן ובנוסף, בוטלו צווי עיכוב יציאה מהארץ שהיו תלויים כנגד חייבים בעלי אזרחות כפולה אשר יוצגו ע"י כותב מאמר זה.
אזהרה:
עורכי הדין המייצגים זוכים בהוצאה לפועל נוהגים בתקופות החופשים והחגים לבקש צווי עיכוב יציאה מהארץ כנגד חייבים ישראלים החיים בחו"ל, כך שמומלץ לבדוק בטרם הטיסה לישראל האם קיים עיכוב יציאה מהארץ.
אין לסמוך על העובדה שבעבר הצליחו החייבים להגיע לישראל ולשוב לחו"ל בשלום.
כמו כן, לאחרונה, עודכנה וחודשה מערכת המחשוב בהוצאה לפועל , כך שעם כניסת חייב בהוצאה לפועל לישראל, מעדכנת המערכת את עורך הדין של הזוכה.
כותב המאמר עוסק בתחום ההגנה על חייבים ופשיטת רגל, עומד בראש משרד עורכי הדין גיא ניומן.
טל: 03-6001700 24 שעות ביממה.
http://gnewmanlaw.co.il/
מאמרים נוספים בסדרה:
